בבקשה בלי לשפוט חייבת לשתף! יש לי ילד בן שנתיים ותינוקת בת חודש. אני לוקחת את הילד בן השנתיים כל יום לגן ברכב יחד עם התינוקת דבר שקשה לי מאוד. היום עד שקשרתי את שניהם לאוטו באתי להתניע והאוטו לא מניע. הוצאתי את שניהם, והבן שלי רץ לשלוליות ישב על השלוליות ולא זז ואני עם התינוקת ביד מתחננת אליו שיזוז והוא לא זז רק צוחק וקופץ יותר... ככה איזה עשר דקות... עד שכבר גררתי אותו עם יד אחת עד הבית. אנשים סביבי הסתכלו עלי כאילו אני משוגעת... מסתכלים כמו קופים במקום לעזור... עד שבאתי הביתה כעסתי עליו נורא! גם לכם קורה? אני מסתכלת סביבי כל הילדים מקשיבים והולכים יפה עם ההורים שלהם... פשוט מתוסכלת!

הוא בן שנתיים - זה בדיוק הזמן שלו להתנהל באופן כזה. חבל על העצבים שלך מבחינת הכעס - זה חלק מההתפתחות החברתית שלו. נכון שזה מתסכל, אבל זה המצב. וכווווווווולם עוברים את זה!!!

יקירתי לא סתם קוראים לו גיל שנתיים הנורא מבינה לליבך מאוד אני באותה סיטואציה . ברור שאני כועסת עליו ומי שלא חווה את זה לא יבין לליבך וימשיך להסתכל כמו קוף ולחשוב מי זו המשוגעת הזו . צריך להיות אליהם סבלניים ממש ולבחור את המלחמות במיוחד שיש תינוקת חדשה שזה משפיע פי כמה . פשוט לנשום עמוק ולהבין שזה יחלוף

כמו שאורלי רשמה כווווווווווולם עוברים את זה ❤️

איזה תסכול של בוקר!!!!! אבל רק שתדעי שזה לא חריג ולכל אמא יש את הימים הקשים האלו. ונכון, אנחנו מרגישות שכולם מסתכלים עלינו מוזר ולכולם הולך חלק כל בוקר. אז זהו שלא, ממש לא. לכולם יש רגעים כאלו

ואי אני גם עם ילד בן שנתיים ותינוק בן חודשיים ואני מאוד מבינה אותך זה לא פשוט בכלל!! אבל אחרכך זה שווה את הכל❤

אצל כולם ככה זה גיל קשה אבל אפשר לעבור אותו אחרת אם מבינים מה עובר על הילד. אני כמה שהיה לי לא פשוט בכלל ניסיתי להסתכל בצורה של מה עובר עליו או מה הוא רוצה שיש לו רצונות ללמוד לחקור לקבוע בעצמו לדעת דברים תחשבי על זה שהוא ילד קטן שלומד את העולם. ברור שיש מקומות שצריך להציב גבולות ברורים אבל איפה שניתן להגמיש עדיף

הכי קשה שהם עושים את הסצנות ליד אנשים ופתאום כולם מסתכלים אבל גם את זה לומדים לא לספור אפחד מסביב

שילכו לקיבינימאט אנשים זה קורה לכולם חד משמעית שיהיה לך מנשא בשלוף יקירתי , למצבים כאלה כי הוא בגיל של שובבות ויכל לברוח לך לכביש או לא יודעת מה..

אנונימית, הדשא של השכן תמיד נראה ירוק יותר וזה פשוט לא נכון. את ממש לא לבד. אתמול לקחתי את הילדים לבדיקות, דרך הלוך הלכו כמו חיילים, ובדרך חזרה עשו לי את המוות, ובת ה3 נמרחה על הכביש בצרחות