היי לכולן, אשמח לקצת עידוד ותובנות. הנסיך שלי יהיה בן חמישה חודשים ב1.1. מאז הלידה בעלי ואני שכבנו פעמיים, כן היה לי קצת טראומה אחרי הלידה והוא עייף ואני עייפה ולא יצא וכו וכו. אני כבר שיצא באותו יום כל היום הרגשתי כאבי בטן שאחכ בדיעבד התבררו לי ככאבי ביוץ קלטתי את זה רק לאחר ששכבנו ומאז התפללתי לקבל מחזור כי לא רציתי כרגע להכנס שוב להיריון. היום יש לי איחור כבר 4 ימים עשיתי בדיקה ויצאה חיובית. בעלי שמח אני לא הכי ואני מרגישה עם זה נורא. רצות לי כל מיני מחשבות בראש מה יחשבו עליי בעבודה, המשפחה , חברים, החלטנו לא לשמור אבל גם לא רציתי שזה יקרה כל כך מהר. פוחדת פתאום שלא אוכל לאהוב שני ילדים. רציתי שהנסיך שלי יהיה לבד כרגע. מצד שני אני אומרת לעצמי איזו מחשבה מטומטמת! יש נשים שלא יכולות להביא ילדים או עושות טיפולים ואם היו במצבי בכלל לא היו חושבות כמוני ואני צריכה רק לשמוח! בקיצור אני במערבולת של מחשבות ורגשות. הזמנתי תור לבדיקת דם אבל אני די בטוחה שאני בהיריון אני גם מרגישה בגוף.

אני יאמר לך לא מנסיון שלי אלא של אחותי .. היא הביאה 3 צמודים .. והיא אוהבת ונתנה אהבה לכולם באותה מידה , זה קשה קצת בהתחלה אבל הילד בעזרת השם יהיה כבר בן שנה פלוס עד שתלדי . ה נתן לך תדעי שאת יכולה להתמודד עם זה . אני עם ילדה בת שלושה חודשים ולא אשקר שבא לי שוב ואני קצת מקנאה בך 😆😆 מקווה שתעשי את ההחלטה הנכונה עבורך . בהצלחה ❤️

ואיי תקשיביי אני כל כך מזדהה איתך!!!! אצלי ההריונות מאתגרים והייתי בלימודים לתואר אז בכלל נלחצתי מהריון כל כך מוקדם ושלא אסיים את התואר עם ילדה והריון וכו. אבל בדיעבד אני כל כך מודה לה' שהחליט בשבילי!!! אני רואה את חברות שלי שחוששות מההריון השני כשיש להם ילד בבית והילד שלהם כבר בן שנתיים + והוא משתעמם ומשגע אותן . תמיד רוצה שיהיו איתם ואין להם זמן לכלום! זו בעיה שלי לא היתה ברוך ה כי נולדו לי צמודיפ הם משחקים ביחד ולא צריכים אותנו . באמת שכמה שההתחלה מאתגרת מאוד (כמו כל התחלה) את כל כך תודי על זה