הייתי חולמת בתינוק שלי איך אני אלך לבית חולים ואלד אותי וישחררו איתנו ביחד פתאום הכל שחור בעיני לא רוצה ילד לא רוצה שום דבר רוצה רק לחיות בשלום בלי בית חולים, אני התחתנתי לפני 5 חודשים בדיוק ונכנסתי להריון מיד, לא חושבת אין לי דאגות אני עכשיו בשבוע 20 פתאום היה לי כאבי בטן הלכתי לבית חולים עשו לי מוניטור ואמרו שאלו צירים חזקים בכיתיי יומיים יצא לי צוואר רחם קצר אישפזו אותי להשגחה ונתנו לי נרות לשמור על אורך צוואר רחם אבל קראתי פה באפליקציה שיש הרבה יש להן כזה דבר ואישפזו אותן חודשים, אני יומיים ונכנסתי לדיכאון צריכה פסיכולוג איך אם חודש בבקשההה למי שעברה כזה דבר תגיד לי שהיא הייתה במעקב אצל רופא נשים ושמה את הכדורים בנרתיק ולא קרה לה משהו וילדה בזמן, אני מאתמול בוכה ומדמיינת לעצמי שאני יולדת בשסוע 20 והתינוק שלי מת ולא רואה אותו, הייתי מסתכלת במחלקת יולדות על היולדות והילדים שלהם שהם משוחררים הביתה אמרתי למה אני ככה למה כל הבדיקות והעיפות רוצה לבוא לבית חולים רק בחודש תשיעי אני מאוד עייפה רוצה מישהי שתעזור לי ותגיד לי שהיה לה כך בדיוק ועברה את זה😭😭😭😭

היי מותק. קודם כל חיבוק. אני ילדתי בשבוע 29. הגעתי לבית חולים וישר התחילה לי לידה. אני ממש מזדהה איתך. זה לא הוגן. אבל לכל אחת יש את הסיפור שלה. תסתכלי על הצד החיובי. יש בנות שמגיעות בשבוע כזה ומתפתחת להן לידה שלא מצליחים לעצור.אצלך הצליחו. יש עוד כמה שבועות אבל מכירה המון המון בנות שהחזיקו ככה עד הסוף. כל יום שעובר זה טוב. תחשבי על זה ככה. תראי הרבה טלוויזיה, תעשי מה שעושה לך טוב. הוא עוד בבטן חי ומתפתח בכיף שלו. ובנימה אחרת לפעמים יש דברים שלא תלויים בנו. לי ממש קשה לשחרר מרגשי האשם של הלידה המוקדמת, מהאיבוד שליטה הזה על הגוף. אבל באמת שלא הכל תלוי בנו.. מזכירה לעצמי את זה הרבה. את עושה את הכי טוב שלך.

ואל תסתכלי רחוק מאוד. היעד שלך זה שבוע 24. אחר כך 29. אחר כך 32. אחר כך 34. שימי לך יעדים קטנים

בול כמו שירן עשיתי..זה מה שלי קרה צירים משבוע 24 .. אבל ילדתי בסוף ב40 פלוס תהיי רגועה תשליכי על ה׳ תגידי הכל ממנו ומה שהוא רוצה יקרה ומתי שהוא רוצה.. תורידי מעל ליבך כל דאגה כי שום דבר לא בידיים שלך! ויהיה טוב…!!!

היה לכן צוואר רחם קצר?? ומה עשו לך כדי להחזיק לחודש תשיעי??

לא היה מקוצר אבל צירים בלי הפסקה אז כמובן שנכנסתי לשמירה.. בסןף מרוב כל השמירה הייתי צריכה ללדת עם זירוז כי צירים היו אבל צוואר ארוך

אבל יש לי חברות גם עם קצר היו וגם עם פתיחה והגיעו עד הסוף או לפחות קרוב לסוף.. אל דאגה.. זה קורה מלא את לא היחידה. היום יש את כל העזרה בנרות וכל הדברים החדשים שעוצרים לידה וממשיכים רגיל תהיי אופטימית ..

אני הייתי עם צוואר מקוצר. אני אספר לך את הסיפור שלי, אולי יעודד אותך... הריון ראשון בשבוע 22 הגעתי לבית חולים עם כאבים חזקים בבטן. עשו לי mri וגילו גידול שהתיישב של השחלה. ניתוח חירום, הוציאו את הגידול + השחלה (לא היה אפשר להפריד אותם, הגידול התסובב מסביב לשחלה, בגלל זה הכאבים החזקים) ואחרי הניתוח לא התעוררתי. הריאות והכליות הפסיקו לתפקד, חיברו למכונת הנשמה (רק בנסיון השלישי הצליחו, כבר חשבו שהלכתי..) והייתי שבוע בטיפול נמרץ מורדמת. כל זה כשהתינוקת עדיין בבטן..... אחרי שבוע הורידו את ההרדמה ולאט לאט התעוררתי. חזרתי לנשום לבד, הכליות חזרו לתפקד רגיל. אין הסבר למה זה קרה בכלל ואיך חזר הכל לתפקוד. הורידו למחלקת נשים. בשבוע 23+6 כשאני עוד בבית חולים התחילו צירים חזקים. הגעתי לחדר לידה בעלי בא כמובן, הזמינו את ראש מחלקת פגיה לדבר איתנו, הוא אמר לנו שבגלל שעוד לא שבוע 24 אנחנו יכולים להחליט לא להחיות במקרה שהתינוק לא מצליח לנשום.. הייתי בטוחה שזהו, הלכה לנו התינוקת. אחרי זריקת הבשלת ריאות והמון נוזלים בעירוי הצירים הפסיקו.. לקח איזה 6 שעות אבל ב"ה נגמר. הסיפור עוד ממשיך, אבל העיקר. אחרי ששיחררו אותי (משהו כמו שבועיים אחכ) הייתי עם צוואר מקוצר, נתנו לי נרות פרוגסטרון לחזק את ההריון. הצוואר לא התארך, אבל עד שבוע 38 לא ילדתי, ואז בגלל שהייתה עליה קטנה בקראטנין, פחדו שאולי יש עומס על הכליות אז נתנו לי זירוז. היום הילדה בת כמעט 6. בריאה לגמרי. הנס הקטן שלי. 🙂

אה, וחוץ מהדברים הלא קשורים שגרמו לי לחזור לבית חולים, ההריון המשיך רגיל לגמרי! חודש תשיעי הייתי בבית בשמירה, אבל יכולתי להמשיך להתנהל כרגיל לגמרי!

ליטללל כמה את אישהה חזקהה הרגשתת אותיי, באמת את דוגמה לאישה החזקה מקווה שלא תעברי בזה עוד פעם❤️❤️

תודה בנוות הרגעתן אותי תודה מכל הלב לכל אחת מכן🥰❤️❤️❤️❤️❤️

לי היה צוואר מקוצר משבוע 20 נתנו קרינון לתמיכה והרבה מנוחה ועלדתי עם זירוז בשבוע 37 היום בת שנתיים וחצי

tinosh תודה! מקווה שבאמת לא יקרה שוב.. שיהיה לך בהצלחה! וגם את חזקה, תשמרי על עצמך ולנוח! ובע"ה הכל יהיה בסדר..