סיפור חיי.. כמה מזל..אני לתומי שבוע 36+5, מיועדת לקיסרי סביב שבוע 38+. אומרת בוא נחסן את הקטנה בחיסונים של גיל שנה, כי אומרים שיש תופעות לוואי אחרי שבוע אז כדי שזה בטוח יסתיים עד הלידה והיא כבר בת שנה ו2 ומספיק לדחות. הולכת איתה בבוקר, מחסנת, ומשם נוסעת לבדיקה שגרתית בבית חולים בגלל ההריון בסיכון, וכדי לקבוע תאריך לקיסרי 🥳 מפה לשם נשארתי באשפוז בגלל איזו זרימת דם בעובר שלא אהבו והקדימו את הניתוח לעוד יומיים. אחרי שבוע אני אומרת לעצמי איזה מזל שהיא לא העלתה חום ולא היו ל תופעות איזה גוף אלוף...יום לפני הברית, אני אחרי קיסרי, מתקשרים מהמעון שהילדה העלתה חום ולא אוכלת. איזה נאחסס לילה לפני הברית ערים מ4 בבוקר, ביום של הברית היא איתנו כל היום ומעוכה ורק רוצה ידיים, יום אחרי גם, ועוד יום כדי להתאושש סופית....אמאלהה ואבאלה. תתפללו עלי שזה יהיה חום האחרון שלה בחופשת לידה הזאת, גם ככה עם כל השינויים היא לא ישנה בלילות ואנחנו זומבים😴🤯 אבל כפרה על הילדים שלי אני מאוהבת