אהובה, קודם כל זה הגיוני ובסדר. עברת שינוי עצום- מבחינה גופנית ומבחינה נפשית. אין ספק שלהביא ילד לעולם זה הדבר הכי מדהים שיש ויחד עם זאת, זה דבר מאוד שואב ומעייף. תחבקי את עצמך חזק ותזכרי עד כמה את באמת אלופה! מבחינה פרקטית.. אולי שווה בלילות להיעזר בבן הזוג- בהחלפת הטיטול, בגרעפס, בהאכלה (אם זה תמל) או אםילו סתם להיות איתך ברגעים הקשים. בנוסף, תמצאי לך זמן במהלך היום שאת נחה ואוגרת כוחות. ממש זמן לעצמך- לאכול טוב, לישון, להתקלח. תבואי לילד שלך שיש לך כוח ואנרגיה. יהיו רגעים קשין.. זה חלק מהאימהות.. אבל יהיו גם אינספור רגעים טובים ומלאי אהבה. וזה מה שהילד שלך יזכור!!♡

אין לי מה להוסיף שלום רשמה לך את התושבנ המושלמת . ברגע של משבר תזכרי במצפון שזה יעשה לך אחרי זה ותפסיקי תכנסי לך לראש שהוא לא יודע מה הוא עושה הוא תינוק והוא צריך אותך !! במקום להחזיק אותו חזק ולהתעצהן תחבקי אותו ותגידי לו עד כמה אמא אוהבת אותו .

שלום תודה רבה חיזקת אותי ממש ואמא לתאומים, את צודקת, תמיד אחרי שזה קורה אני פשוט מתפרקת ושואלת את עצמי למה למה עשיתי את זה ואני מחבקת אותו ואומרת לו כמה אני אוהבת אותו פשוט זה קורה תמיד ברגעי עייפות שיא שאני לא שולטת בעצמי ואחרי זה אוכלת את החרא 😞😭

כתבו פה כל כך יפה, שאין לי מה להוסיף על זה, רק אולי להגיד שהעייפות תעבור, הוא יגדל קצת וישן יותר זמן ויהיה לך יותר קל.. זו תקופה לא פשוטה בכלל...