אשמח לעצה אני רוצה שבעלי יצא מהבית. שילך לאן שהוא רוצה העיקר שיצא מפה. הילדים שלי רגילים לבית שלהם ואני לא רוצה לצאת איתם להורים שלי או מה שלא יהיה כשאני אומרת לו ללכת מהבית הוא טוען בפניי שהוא זה שמשלם על הבית. (בשיא החוצפה יש לומר) כרגע אני לא מפרנסת, אני עם 2 ילדים בבית כי זו ההחלטה שקיבלנו ביחד כמובן שמהרגע שהוא יוצא מהבית אני לא מצפה ממנו לשלם שקל בשבילי מה עושים? לצאת מהבית אני?

למה את לא רוצה להיות איתי מאיזה סיבה?

איתו*

אני רוצה שיעוף!! אין לו טיפה של כבוד או הערכה, פרימיטיבי שחושב שאני כל היום אעשה לו ואטפל לו בכל הבעיות כאילו לא קשה לי מספיק בבית עם 2 ילדים קטנים ובחודש שישי! הוא לא מכבד אותי וזה כבר פשוט לא אהבה

ואווו קשה ממש קודם כל אל תשכחי שאת אישה טובה עצם זה שאת מטפלת בילדים שלך את כבר אמא ואישה הכי טובה שיש, אם את עוזרת לו ומכינה לו אוכל או מסדרת את בבית זה בונוס בשבילו ובוא צריך להעריך את זה!!! אל תתני לו לתת לך את ההרגשה שאת סמרטוט כי את לא!!!! ולגבי שאת רוצה שהוא יצא מהבית, באותה מידה שאת לא רוצה ללכת הוא גם יכול לומר את זה ואתם צריכים לגור יחד את לא יכולה לצפות ממנו שילך ולהכריח אותו לצאת.. את יכולה אולי לנסות לישון בחדר אחר או לא להתייחס אילו...

גם לי היה ריב עם בעלי היום חושב שרק יעשה אוכל וזה ולא מקשיב למצוקות שלי ...ואמרתי לו שלא מכבד אותי אומר שכן וזה אבל הוא השתנה הוא היה מתעניין יותר אני חושבת אבל שתשקלי צעד דרסטי .אצלי למשל עובד עד הערב קשה מחמש בבוקר .לפעמים זה לא מכוון שלא מתעניין ואני בחודש שמיני .יצאתי עליו ועדיין אין שינוי ...רק אחרי שמתעצבנת הוא כזה מה שלומך וזה ...הכל מאולץ גם לי קשה לא מבינה .

מעניין לו את התחת אני כבר לא מספרת לו אם כואב לי או שקרה היה היום משהו שגרם לי לבכות.. פשוט לא אכפת לו ממני זה זלזול ברמה הכי נמוכה שיכולה להיות.. ברמה של לצחוק לך בפנים כשאת בוכה

ואו קשה לי לקרוא את זה אפילו אבל זה יותר אוב ממה שבעלי עושה שהוא בוכה אחרי כמו תינוק

את צודקת שזה קשה ככה עם הילדים ובגללם שאת תעזבי אבל בשביל השקט שלך אני הייתי הולכת. אבלללל תבדקי את זה מבחינה משפטית, אם אני לא טועה מי שנשאר בבית יכול אחכ לטעון לגביי זה משהו לטובתו במידה ומתגרשים מבחינת הנכסים וכו אז אם את חושבת שזה ילך לכיוון הזה תבררי

לא לצאת מהבית!!!

סתם שאלה, אם זה המצב למה הבאת ממנו עוד ילד

אולי חכי לפחות עד שתלדי מה קורה, כי לא יהיה לך פשוט עם שני ילדים ועוד בהיריון מתקדם מבחינה פרקטית. תדברו תראי אם יש שיפור מצידו תלדי ברוגע בלי הדרמה ואם את רואה שלא משתפר עדיין אפשר אחרי לידה לעשות צעדים.

הוא לא היה כזה… התחתנתי עם גבר אחר לגמרי את הירח היה מוריד אם זה מה שיעשה לי טוב, הפך לבן אדם זר בתוך הבית שלי. אמרתי לו הבוקר שזה בסדר שהוא לא מוכן לצאת בעצמו, אני אלך עד שהוא חוזר מהעבודה ניסיתי לחכות אני מאוד הורמונלית כרגע ומנסה לא לעשות טעויות אבל אני גם חושבת שאני מספיק שקולה ואני לא רוצה להמשיך לחיות עם גבר שלא אכפת לו ממני

אני מבינה אותך אבל אדם עובר גם שינויים לפעמים זה בא קיצוני מאוד. ועדיין צריך להחליט מתוך רוגע וברור שלא להיות עם מישהו שלא איכפת לו אבל גם הוא אולי עובר משהו, יש לכם כבר שני ילדים והשלעשי בדרך זה לא פשוט עוברים דברים. אם את אוהבת אותו תנסי להיות סבלנית ולדבר איתו. קל להוציא מהבית אבל אחרי זה אף פעם אי אפשר באמת להחזיר כמו שהיה. זה צעד קיצוני מידי וצריך לעשותו רק שאיח דרך חזרה

אנחנו באופן טבעי מאוד אגואיסטים בהתחלה כולנו עושים מאמצים לזוגיות אבל ברגע שאדם לא מספק אותנו כפי היה אז אין בו צורך יותר. חבל שלא עוצרים לחשוב גם על האדם האחר לפעמים נכנסים לדיכאון והדברים לא הולכים ולא כל כך איכפת. צריך להבין שאנשים לא נשארים כמו שהם תמיד אפילו לא הבעלים שלנו והחוזקה זה שזה קורה לראות גם את האחר. יש סיבה לכל דבר.

יש הרבה במה שאת אומרת ואני מאוד מעריכה את הגישה שלך. כולנו משתנים גם אני היום לא מעניקה לו את מה שהייתי בהתחלה, זה כנראה החיים, השגרה אבל כשאת מרגישה שהאהבה כבר לא שם, גם לא המשיכה, כבר אין חברות טובה או אפילו כבוד בסיסי אנושי, זה לא פשוט הזמן לוותר? יש פערים שאפשר לגשר עליהם עם עבודה משותפת, אני שואלת בעיקר את עצמי אם זה אחד מהם

וואי איזה קשה זה. מה שלא תחליטי אני מאחלת לך באמת אהבה וכבוד כפי שמגיע לך מבן זוג❤💖 וכמובן לידה קלה ובידיים מלאות

תחשבי על מה שאני אגיד לך עכשיו.. תישארי בבית . אל תשרפי את עצמך בשביל לריב איתו או לבקש עזרה פשוט תסמכי על עצמך ואללל תדברי איתו מילה 1 תכיני אוכל לילדים שלך תקלחי אותם ותכבסי להם. תנקי כמו שאת רגילה תתעלמי מהעובדה שהוא בבית וזה בסדר פעם ב.. להשאיר כילים בכיור ולנוח. זה בסדר לא לשטוף היום או לא לכבס בשביל המנוחה שלך. וכשידבר ויבקש ממך משהו תסתכלי עליו בפרצוף של מכירים? תחייכי אליו ותמשיכי את היום שלך בלי לציית לבקשות שלו את לא חיילת של אף אחד מה שכן זה לא להזניח את הילדים כתוצאה משברים במערכת יחסים. אל תתני לילדים להרגיש שמשהו מוזר קורה בבית תשרפי את הזמן בעבודות בית במשחקים על הילדים בטוח העצמי שלך בסדרות העיקר לא לקחת ללב ולהתרגש מריב עם הבעל. אפילו אל תגיעי למצב של ריב. תתאפרי תתחבשי יפה תשקיעי בעצמך אל תראי לו שאת שבורה. תהיי יפה גם בבית בפיגמה ! טיפוח הכי חשוב!!! כשהוא רואה שאת מתעלמת לא מתקשרת לא מקשיבה לו לא שואלת לשלומו ולא מצייתת לחרוה שהוא מוציא מהפה הוא מתחיל בחשבון נפש שלו. אם לא תשלימו עד הלידה (הרי הוא יהיה חייב לשמור על הגדולים)!! בכוח. שתחזרי מהבית חולים ותעברי את משכב הלידה שלך הוא כבר יהיה אמור להשתפר. אם לא יהיה שיפור תדברי עם הרבנות או עורך דין לגירושים גם כשאת נמצאת איתו בבית!! אבל אל תצאי מהבית . הוא חייב לפרנס את ילדיו. והוא ימשיך לשלם על הבית אם תהיי ואם לא אז אין לך ממש לאן ללכת עם 3 ילדים שהוא החליט להביא לעולם בדיוק כמוך. תסבלי קצת את התקופה הזו כמו שאמרתי לך. הכל לטובה תאמיני לי

its lian זו לא עצה כל כך תורמת למצב..היא אמורה לפתור את הבעיה ולא להתעלם ממנה..הנוכחות שלו מפריעה לה גם אם היא לא תדבר איתו ולגבי הילדים-את חושבת באמת שהם לא ישימו לב? ילדים הם סופר חכמים והם יבינו מיד שהשתנה משהו גם אם מדובר בקטנים. לדעתי כמו שייעצו לך פה תנסי להבין מאיזה מקום זה מגיע כי בן אדם לא משתנה ישר ואני אומרת לך מנסיון אישי..בעלי גם לקח אותי כמובן מאליו עד שדיברתי איתו ואמר לי שמאז הילדים אני פחות "אישתו" ויותר עם הילדים..שיחה טובה לדעתי תבהיר לך כמה נקודות ואף תפתור אותם..אל תמהרי לפרק למרות כל הקושי..אני לא אומרת לרגע שאת חלילה הורמנלית או לא כי אני בטוחה שאת צלולה מספיק אבל הכעס הוא הגורם לכל החלטות הפזיזות שאנחנו מקבלים ולכן תוודאי שעשית הכל מבחינתך לפני שאת מקבלת החלטה קיצונית. את יודעת ואת מכירה היטב את בעלך..שיהיה המון בהצלחה ואמן תחזרי לכתוב פוסט שהכל הסתדר ביניכם בע"ה❤

ממש לא לצאת מהבית. תנסי להתעלם מקיומו עד שירגעו הרוחות