סוג של אם חד הורית לבייבי בת 4 חודשים, מנסים להיות ביחד כשכל אחד חזר לפינה שלו וכל הטיפול בילדה הוא עליי, אני נהנת מכל רגע ושנייה אבל יש פעמים שאני מאבדת את זה ורק מלחשוב על לקרוא לו שיקח אותה ויהיה איתה קצת כדי שאשלים שעות שינה אני בוכה ומשאירה אותה איתי. לא יודעת איך להתמודד כבר, הגב שלי שבור והיא נרדמת רק על הידיים וכל היום אני סביבה כי היא ממש דורשת תשומת לב, מנסה שלא להתלונן הרי זאת המתנה שלי הכי טובה שלי אבל אני גם לא יודעת איך לאכול את כל זה .. איףף

את אמא לביאה! זה לא קל במיוחד שהם מאוד תלויים בנו אבל לפעמים לבקש עזרה זה בסדר וצריך גם בשביל הנפש שלך וגם פיזית שתוכלי לנוח. אני הכי מבינה אותך בעולם אין לי שום עזרה עם הילד (בן שנה וארבעה חודשים) יש לי בעל אבל הוא לא כלכך עוזר כי הוא עובד המון, החמים שלי לא עוזרים באים פעם בה אף פעם ליראות אותו לשעה בלחץ וזהו ואמא שלי גם עובדת המון ככה שגם היא לא עוזרת לי. אני יודעת שזה זמני והם גודלים מהר מאוד ועוד מעט יהיה יותר קל😊 אם יש לך אפשרות לבקש עזרה מהאבא של הילדה תבקשי אל תתבישי ואל תאכלי סרטים שזה לא בסדר, זה בסדר גמור.

לגבי ההירדמות על הידיים עוד חודש בערך תוכלי ללמד אותה הירדמות עצמית זה יקל עלייך מאוד. הייתי בסיפור הזה עד גיל 8 חודשים הלכו לי הידיים הגב והרגלים😖

אני הייתי לבד עם הקטנה שלי כמעט כל הזמן עד גיל חצי שנה, בעלי היה עובד משמרות 12 שעות בוקר לילה בהתחלה איבדתי את זה, גם לא הייתה לי שום עזרה בגלל שזה היה בשיא הקורונה והסגר הראשון ואחרי שבכיתי כמה ימים כי לא ידעתי איך להתמודד ואיך אני מספיקה הכל סיגלתי לעצמי שיטה מנצחת - מנשא!!!! רוב הזמן שהיא הייתה ערה היא הייתה במשטח, בזמן משחק, שירים, הייתי איתה, לפעמים שותה קפה, לפעמים מספיקה בין לבין לעשות מטלות של הבית כשהיא הייתה מתחילה לדרוש ידיים מניחה אותה במנשא ופנויה לשאר המטלות, כביסה, מטבח וכו הולכת לישון כשהיא ישנה, ביחד איתה!!!! גם אם לא הספקתי דברים בבית, שיהיה בלאגן ולכלוך זה לא עניין אותי קודם כל עניין אותי הבריאות הנפשית שלי מקלחת/שירותים מניחה אותה בטרמפולינה של טייני לאב לידי והרבה טיטלים בעגלה מחוץ לבית, גם אם זה טיול של 5 דקות כדי לקבל קצת חמצן גם לי וגם לה