אמהות לצמודים איך אתן עושות את זה מבחינה תעסוקתית? נניח ילדתי לא מזמן ומתכננת להשאר די הרבה בבית עם הילד ומתכננת צמוד אז איך אחזור לעבוד / אמצא עבודה חדשה כשאכנס להריון נוסף? זה לא גורר להשאר בבית יותר זמן עד לסיום ההריון השני? אשמח לתובנות

שהגדול שלי היה בן חודשיים וחצי נכנסתי להריון שני (זאת אומרת בחופשת לידה) חזרתי שהוא היה בן חצי שנה לעבודה עבדתי כרגיל ויצאתי לחופשת לידה חודש לפני הלידה להפך, זה גרם לי לרצות לצאת מה יש לעשות בבית כלכך הרבה זמן? סתם מחרפן

את יכולה לעבוד עד עד שתלדי ולהכניס את הקטן למסגרת בנתיים

אצלי זה יצא צמוד לא מתוכנן וביום של הראיון עבודה גיליתי שאני בהריון. לא הרגשתי טוב במהלך רוב ההריון ככה שגם ככה הייתי המון בבית וכשנגמרה חופשת הלידה התפטרתי כדי למשוך לשנה

mom אבל מה עשית בעבודה הודעת להם שאת בהריון שוב? כי טכנית היית כבר בחודש שצריך לספר.. זה לא הפריע להם בעבודה?

אני יצאתי לעוד בשלושה חודשים ועבדתי בערבים כשבעלי בעבודה משרה ממש חלקית כרגע כשהיא בת שנה התחלתי לעבוד משרה מלאה ובידיו נכנסתי להריון (הילדה איתנו בבית עושים החלפת משמרת בינינו)

אני לא מתכננת צמודים ממש בקרוב אבל במידה וזה יקרה נניח עוד כמה חודשים טובים מבחינה תעסוקתית זה אמור להוות בעיה

שחזרתי לעבודה סיפרתי למנהלת שלי שאני בהריון בחודש כך וזהו. אין לה מה להגיד על זה ותראי היא לא עיקמה פרצוף או משהו כי אני עובדת שם המון שנים ובלי קשר, אישה בהריון אי אפשר לפטר אז שיקפצו כולם

עם כל הכבוד למקומות עבודה, אנחנו לא חייבות לתת דין וחשבון על פריה ורביה שלנו!!

mom ברור שלא ושיקפצו כולם! אבל מקומות פרטיים לא כל כך שמחים על עובדות שיוצאות לחלד ובגלל זה חושבת למשוך בבית אולי כן לתכנן צמודים ולהיות במצטבר שנה וחצי בבית, זה נשמע הרבה אבל זה יותר קל מאשר למצוא עבודה לצאת לחל"ד וחוזר חלילה.. אני מאוד אוהבת לעבוד אבל ילדתי ילד ראשון לא מזמן וזה גרם לי לרצות לא למסור למסגרת כרגע

החלטה שלך בלבד מאמוש, אני אישית לא מסוגלת לא לעבוד שלחתי את הילד למסגרת, הוא גם מאד התבגר וקיבל יפה את אחיו החדש בעקבות זה ולגבי מקומות פרטיים את צודקת, לבעלי יש עסק פרטי וזה הסיבה העיקרית שהוא לא כלכך אוהב להעסיק נשואות

אני גם מאוד אוהבת שגרה ועבודה אבל קשה לי לשחרר את הילד מקווה שילד שני זה יהיה שונה.. איך מסתדרת עם הצמודים?

תקשיבי היה לי גם קשה בטירוף המחשבה של ״לשחרר אותו״ אבל בדיעבד, יכולה להגיד לך לפחות על עצמי, אימלה פשוט מרגישה שעשיתי את הדבר הנכון הןא כלכך התבגר, ונהיה גבר גבר עם רצונות הוא השתנה מאד, בבית היה מתפנק יותר מדי ובמסגרת כמו במסגרת יש גבולות ויש סדר שמאד עזר לי לגבי הצמודים, לא אשקר, בהתחלה זאת הייתה כאפה רציניתרק

אבל יכולה להגיד לך ששווה את זה מאד. הלילות לא הכי קלים, והטיפול בשתיים שכל אחד זקוק לך ואת לא יודעת לצי לפנות ראשון לא פשוט אבל את לומדת להכיר אותם, והם התחילו לאחרונה להעסיק אחד את השני (הבכור בן שנה ו9 והקטן בן 7 חודשיים) וזה כלכך כיףףףףףףף והלילות גם נהיו פשוט תענוג!!! וכמובן המון המון המון עזרה מהבעל, הורים שלי, הורים של בעלי וכמובן אמונה בעצמי שזה קטן עליי ושאני יכולה להתסתדר עם זה

בהצלחה מאמי כיף לשמוע!🙏🙏

ה׳ ישמור אותך!! בקרוב אצלך נשמה