אני אשמה, אני אשמה שהייתי בהריון ובקושי ישנתי בלילות, אני אשמה שאני לא עובדת, אני אשמה שיש לי תינוק בבית ולא יכולה להשאיר אותו לבד בוכה כמה דקות כדי לקחת את הילדה מההסעה, אני אשמה שהאוכל לא מוכן, ואין לילדים מה לאכול, אני אשמה שאני לא ישנה בלילה ורק ביום כי אני מניקה את התינוק שאגב הוא בן שבוע, אני אשמה שאני לא מצליחה להיות עם ארבעה ילדים לבד בבית ואני גם היה אשמה עם הלך להורי והשאיר אותו לבד כדי שיבין עד כמה אני באמת לא אשמה בכלום!

את לביאה ואמא למופת וכמובן לא אשמה בכלום❤️ מה גורם לו להתנהג ככה?

נשמע כמו התעללות רגשית ההאשמות האלה על כל דבר…

הוא תמיד מאשים אותי הוא לא מבין שזה באמת קשה, אבל כשהםלתי עליו את הפצצה של "אני הולכת ונראה עם תצליח להסתדר לבד עם ארבעה ילדים, בזמן שהתינוק בוכה רוצה לאכול ואתה צריך לקחת את הילדה מההסעה מה תעשה? איך תסדר לבד?" פה הוא שתק.. הריב שלנו הסתיים בחיוך ובדיחה קטנה אבל עדיין מעצבן אותי שהוא לא מבין אותי בכלל וחושב שהוא צודק בזמן שהוא לא צודק בכלל, אני לא אומרת שאני צודקת אני רק רוצה שינסה להבין אותי זה הכל אבל הוא אפילו לא מנסה

כשהפלתי*

תשאירי אותו כמה שעות איתם ..

כן נראה איך ידבר אחרי כמה שעות עם הילדים לבד 😂

לפעמים קשה להם להבין כמה אנחנו פאקינג גדולות מהחיים מספיק להם כמה שעות טובות עם כולם כדי להבין הייתי לגמרי יושבת איתו לשיחה ומנגישה לו את המידע🤪 או סוגרת יציאה עם חברה ונותנת לו להתמודד

כן יום אחד לא עוד הרבה זמן אני אתן לו להתמודד איתם לבדו, ואז נראה אותו מדבר..