אני נשואה עם ילד שהוא העולם שלי וויתרתי על הכל בלב שלם בשביל השלום בית שלי, גם על ״חברות״ שלא כיבדו את הנישואין שלי, הגעתי למצב שאין לי חברות ולא מבחירה כמובן כולן רווקות מסביבי לא מוצאות את עצמן וזה בסדר כי הן ימצאו יום אחד, אני אוזן קשבת 24/7 בשביל חברות והקשבתי ייעצתי והייתי שם תמיד גם כשלא היה לי כוח או זמן אבל איכשהו מרגיש לי שמצפצפים עליי בסוף, אנשים כל כך מרוכזים בעצמם זה כבר נהיה מפחיד, אני כותבת פה באנונימיות אבל אני מרגישה ערומה כי עם אף אחד לא דיברתי על זה, לא קל לספר שאני לבד.. לריב עם בעלי ואין למי להתקשר ולפרוק את כל מה שגם ככה קשה לך להחזיק בעצמך, אני היחידה שאם קורה משהו לטוב או לרע חוץ מאמא שלי בעלי או אחותי אין לי למי להתקשר?? סליחה על החפירה כמובן

כואב לי לקרוא מה שאת רושמת, אני מחזקת אותך מרחוק ובאותה נשימה אומרת לך אמא טובה ורעיה טובה זאת אישה שטוב לה !!! ואם את צריכה את החברות בשביל להתפרק - אל תנתקי קשר ותזנחי את עצמך החברות שלך והתחביבים שלך לא צריכים לבוא על חשבון בעלך והשלום בית זה לגמרי יכול להיות ביחד ! לגבי בעלך, אם לא תרגישי בנוח לבוא ולפרוק לו מה שאת מרגישה , כי כמו שלך חשוב השלום בית שלכם לו אמור להיות לא פחות חשוב!

את לא היחידה גם אני😔

קשר אלים זה לא רק באמצעות ידיים. אם את אוהבת את הילד שלך (ואת אוהבת) תחשבי איזו דוגמא היית רוצה שיראה מאמא שלו. רוב החברות שלי לא נושאות ובחיים בעלי לא אמר לי להתרחק מאף אחת. לא מפרגנות לזוגיות שלך? נשמע שהן מנסות להציל אותך והוא מפחיד שהן יחשפו את הפנים האמיתיות שלו שאת מזמן יודעת ומכחישה. שלום בית לא עושים בכל מחיר. זה לא הדבר הכי חשוב! הדבר הכי חשוב זה שיהיה לשני בני הזוג באמת טוב.

גם אני באותו מצב.אם יש משהו שבא לי לשתף אין לי אך אחד אפילו את אמא שלי אני לא משתפת הכל לעצמי