תינוק בן 3 ימים הנקה מלאה והיום כל חצי שעה בערך מניקה,צורח ומתחבר לציצי ונרגע יש לו קקי /שלשול כזה לא יודעת מה זה אומר והאם יש דרך לדעת אם לעצור את ההנקה או לתת לו להתנתק לבד מתוסכלת😫

אולי קפיצת גדילה.. תתני לה כמה שצריך - הנקה לפי דרישה ותחכי שתתנתק לבד. אל תדאגי שהיא אולי אוכלת יותר מדי, היא צריכה את זה. אולי שבעה, אבל היא צריכה את החום ועוד..

ואי אני ממש מתוסכלת אני ערה עוד מיום שני בבוקר הוא לא מפסיק לצרוח לפרקים של עשר דק ואני לא יודעת כמה חלב יוצא ואם זה מספיק לו והוא מתנתק לבד(כאבי תופת הציצי שלי פצוע ומלא חלב שכחתי לציין) אז פשוט לתת כל הזמן ?כאילו גם אם זה מרווח של 20 דק?מפחיד אותי שיחנק כבר לא יידעת מה לעשות גם הקקי שיצא לו ממש שלשול

אם את פצועה זה לא טוב. תיעזרי ביועצת הנקה. אני זוכרת שבשבוע הראשון גם לי היו ימים שכל שעה בערך הוא ינק. אל תשכחי שהחלב עדיין סמיך ולא דליל אז לוקח לו זמן קצת לצאת בזמן ההנקה. בדכ התינוק מתנתק לבד כשמספיק לו. תבדקי אם הוא סתם מוצץ או שהוא באמת יונק. אם אצ רואה פעילות של הלסתות בנוסף לפה, אם את רואה סימני בליעה, אם את שומעת קולות יניקה וכד. את יכולה לנתק בכך שאת מכניסה מצד הפה זרת (נקייה ובלי ציפורן כדי לא לפצוע) בין החניכיים לפסלו בעדינות וככה הוא יפתח את הפה והפטמה שלך תשתחרר. אל תמשכי את הפטמה. ואם אצ אומרת שהפטמות פצועות תקני משחת לנסינו ורפידות גל טיפוליות כדי שהמצב לא יחמיר. ובנתיים עד שתקני תמרחי חלב אם על הפטמה.

ולגבי הקקי צריך לצאת קקי מימי משחתי כזה בצבע חרדל. שימי לב שהוא צריך להיות אחיד. אם את רואה שזה לא ככה וזה באמת שלשול הייתי לוקחת לרופא להיבדק כי זה עלול לגרום להתייבשות.

זה באמת קשה! ואת עוד יולדת טרייה, אז בלי קשר לכלום זה קשה.. אז באמת כל הכבוד לך. אומרים שיש קפיצת גדילה ביום השני ללידה, ולפעמים זה גם מתארך ☹️ תקראי על זה אולי קצת. בזמנים כאלה צריך פשוט לומר לעצמנו כל הזמן שזה זמני ועובר. זה הכי קשה בעולם.. אבל ככל שתתני לו יותר חום ואהבה בזמן הזה, הוא יעבור את זה יותר בקלות ויותר מהר. כמו שהילי אמרה, כדאי לך לפנות ליועצת הנקה, זה לא אמור לכאוב. יכול להיות שהחיבור לא טוב ואז את נפצעת, זה גם מה שקרה לי (עד שהצלחתי להגיע ליועצת הנקה הסתכלתי בסרטונים ביוטיוב איך חיבור טוב צריך להיות וזה באמת עזר לי, כשהגעתי ליועצת, בקטע הזה כבר לא הייתי צריכה עזרה ברוך ה'). לפציעה היא אמרה לי להשתמש ברפידות מרסי קר. ביומיים הראשונים אחרי הלידה התינוק מפריש את המקוניום, ואז זה באמת כמות מאוד קטנה של הפרשה. אז אולי לכן זה נראה לך עכשיו שלשול, כי ביום השלישי הטיטולים כבר נראים שונה.. בכולופן, כמו שהילי אמרה לגבי הפנייה לרופא אם זה נראה חריג.

יש לך גודש? אם כן תשימי לב שחייב לטפל.. אחרת זה עלול להגיע לדלקת

שתדעי שבהתחלה ההנקה היא באמת קשה וככל שעובר הזמן נהיה יותר ויותר קל. המרווחים נהיים גדולים יותר, פחות האכלות, בלי פציעות/גודש אם לומדים לעשות את זה נכון. תדאגי שזה יהיה לך כמה שיותר נחמד (תבקשי עזרה, תפנקי את עצמך באוכל טוב תוך כדי..) כדי שלא יגרום לך לפרוש עוד מעט, אולי תתחרטי על זה בעתיד.. עם עזרה של איש מקצוע באמת יהיה לך יותר קל ובלי קשר הזמן גם יעשה את שלו.

תודה רבה בנות ממש תודנ אני אתקשר ליועצת הנקה ואקנה את הרפידות האלו לגבי השלשול אני אשים לב היום אם יש שוב כדי לדעת באמת רציתי היום לבכות בבוקר אני ערה עוד מהבית חולים הגוף עוד כןאב ומתרגש בו זמנית והרגשתי כבר שאני מתייאשת(וממש התחברתי לגל הסיטואציה של ההנקה מעבר לזה שזה חשוב לתינוק זה מחבר ואני נהנת לראות אותו עלי) אבל הרגשתי חסרת אונים כמעט עשיתי לו בקבוק פעם ראשונה ולא ויתרתי אמרתי לא נורא שכואב לי אני אתן לו שוב

וואו זה מטורף! את גיבורה!! אם זה ממש כואב אולי כן כדאי לעשות איזושהי הפסקה (אם לא, זה עלול להישאר אולי כטראומה ואז זה הפסד לטווח הרחוק..). כלומר, לא להפסיק להניק אלא לשאוב ולתת בבקבוק. ככה גם התינוק מקבל חלב אם וזה משאיר לך את האופציה להנקה בעתיד ומצד שני את לא מניקה פצועה (וזה באמת ממש כואב). יש גם אופציה של פטמת סיליקון שאת מלבישה על הגוף שלך, לא יצא לי לנסות. יכולה להגיד לך שזה מה שאני עשיתי וזה הציל לי את ההנקה. גם כן נפצעתי וכמעט וויתרתי על כל העסק מרוב שזה כאב. בדרך אגב היועצת הנקה בבית חולים ייעצה לי לשאוב וזה מה שעשיתי. כשהגענו הביתה בעלי מיד רץ להביא משאבה מיד שרה ונתתי בעיקר בקבוקים של חלב אם עד שהמקום החלים. בזכות זה הצלחתי לעבור את הימים האלה ועם הזמן היה לי כיף לחזור להנקה מלאה. היום, מניקה בגיל שלושה חודשים הנקה מלאה.