פוסט של אמא טרייה!!!! כל החיים רציתי להיות אמא, אמא צעירה (אולי כי ההורים שלי היו מבוגרים) רציתי לדעת מה זה לאהוב מישהו אחר חוץ מעצמך לחנך ללמד מה שלמדתי כל החיים וללמוד.רציתי לחוש לידה להרגיש מעבר מילדה לאישה לבזבז את הכסף שחסכתי על יצור קטן שיוצא ממני רציתי שהחרדות שלי התחלפו לחרדות אחרות ולצאת מהבועה של עצמי רציתי ילד שלא יעזוב אותי ושיהיה כל עולמי ואלוהים שלח לי!! גם בעל מושלם וגם ילדה!! חוויתי היריון ולידה וגם התמודדתי עם המצבי רוח והרגשתי סיפוק ועכשיו שאני אחרי הכל והילדה בידיים שלי אני הכי שמחה בעולם אבל מוצאת אתת עצמי בוכה בלי הפסקה אני מתפקדת מכינה לה לאכול מקלחת אותה לוקחת לטיפת חלב נותנת טיפות מחליפה טיטולים מתעוררת בלילות אבל אני מפחדת שאני יקרוס שאני לא יצליח לגדל אותה כל החיים להסתכל עליי ולדעת שיש לה רק אותי היא יצור קטן חסר אונים שתלוי בי לצרכים בסייסים וגם שיש עזרה שאני הולכת להתקלח או לבדיקות ומישהו אחר איתה היא צורחת ויש לי מצפון וגם האמת שאף אחד לא מכין לה אוכל ומחליף לה ועושה הכל מכל הלב למרות הרצון הטוב או שזה בעלי ואח שלי שהם גברים וזה לא כמו בנות או אני. אין לנו הורים או אחיות בכל אופן אני משתפת את בעלי המון ואומרת לו שאני פצועה וכואבת מהלידה ויש לי אחריות ואני מרגישה שזה גדול עליי להיות אמא והורה ושאין דרך חזרה ואני צריכה בעצמי מישהו שידאג לי וישים עליו את הראש ובעלי דואג לפרנסה יש עליו הרבה עומס. מעניין אותי לדעת אם עוד מישהי חווה את זה ? את הקושי ? את הפחד הזה להיות אמא או לא להצליח לגדל ולהתייאש זה הורמונים? זה עובר ? מתי מתחזקים ? מתי נקשרים? איך מתמודדים ? ברור לי שזה מהות החיים והם שווים עולם ומלואו ותודה על הזכות ! אבל זה ממש לא פשוט ולא קללללל

וואו מהממת!!! זכית ממש וזכתה הבת שלך יש לה אמא כמוך! ברור שזה מאתגר ותקופה קשה. תנסי למצוא מקום ומישהו להניח עליו ראש. מישהו שיקשיב לך. את גם בתקופה קשה, ההורמונים עוד חוגגים... לאט לאט הכל מתיישב והדברים מתבהרים ונהייה יותר פשוט. בהצלחה! ותתפללי ותאמיני שזה מה שצריך להיות ושאת יכולה לעשות את זה הכי טוב!

מאמיי זה יעבור לך הכול הורמונים לפני כמה זמן ילדת

נשמעת אמא מדהימה! יש מלא אמהות טריות שחוות את מה שסיפרת, נשמע דיכאון אחרי לידה... תהיי חזקה זה בסוף עובר ואת תהני ממנה ♥️

גם אני לפעמים מרגישה ככה אבל זורמת עם החיים ולא נתקעת עם המחשבות כי מה זה יעזור לי? כשאני מתחילה עם המחשבות האלה אני ישר נזכרת בבעלי וחושבת שאני לא לבד אנחנו שותפים מלאים בהכל בעלי מחליף מאכיל וגם קם בלילה כשהוא בעצם המפרנס ואני זו שבחופשת לידה ואם לא הוא הייתי קורסת נכון הם גדלים וזה אף פעם לא נגמר אבל חשיבה חיובית תעזור לך היא תלויה בך מצד אחד אבל מצד שני היא תגדל ובעזרת השם תהיה לך לכל החיים❤️

תהיי חזקה זה עובר אין לי ספק ❤️מתי ילדת?

זה לגמרי טבעי. בשלב מסוים כשנפגשים עם החלום להיות אמא ומבינים כמה אחריות יש בתפקיד הזה וכמה הנעליים של אמא לפעמים גדולות, זה באמת ממש מפחיד ומעוררת הרבה שאלות. אבל עם הזמן כשאת גדלה לתוך התפקיד והנעליים הגדולות ומתחילה למלא אותן, את מגלה כמה כוחות יש בך שלא ידעת עליהם, ובכמה כוחות הקטנה הזאת ממלאה אותך מדי יום. בינתים, תזכירי לעצמך שזה בסדר להישען על אחרים קצת, אפילו רק כדי לפרוק ולשתף, ולרוב זה לא נטל עבור מי שאוהב אותך. וזה לגמרי בסדר שמישהו אחר יעזור לך בטיפול בילדה גם אם הוא לא עושה דברים בדיוק בדיוק כמוך וגם אם היא לא הכי מרוצה מזה שאמא לא לידה. להיפך, יש לה אמא ואבא, וכל אחד מגיע עם איכויות שונות ומגיע לילדה לחוות את שניכם ומגיעה לשניכם הזדמנות לטפל בה. ודבר אחרון- אם את מרגישה שאת צריכה עזרה, בכל דבר, תבקשי אותה בלי להסס. כדי שתוכלי לתת ולהיות עבור הבת שלך את צריכה להיות בריאה ומאושרת!!

כתבו פה שאלוהים לא נותן לנו אתגרים שאנחנו לא יכולים לעמוד בהם את בהתחלה וזו תקופת הסתגלו אני מאמינה שיש בך כוחות יותר גדולים ממה שאת מסוגלת לדמיין והורות מלמדת אותנו את זה אני בטוחה שזה גם הורמונים. תהיי סלחנית עם עצמך (זה קשה) ואל תתביישי לבקש עזרה מבעלך, ממשפחה, מחברות, מהרופא בקופת חולים את החלק הכי חשוב יש לך וזה האהבה הרצון והמודעות 💜