אוףף אני נכנסת לחודש תשיעי וברוך השם יש לי בעל מדהים ותומך! הוא עוזר לי בבית בכל מה שצריך, עוטף, מחבק, שומר עליי וכו... אבל (למה חייב להיות אבל בזוגיות....?) אני מחכה לפעמים לדברים הקטנים שהם לא ביומיום. נגיד פרחים - מהחתונה הוא לא קנה לי אף פעם למרות שאני כל הזמן רומזת ואפילו אומרת לו מפורש לפני שבת שרוצה (תמיד איכשהו לא מצא או לא הספיק) או כשהולך לקניות מחכה לפעמים שיחזור עם איזה שוקולד בשבילי אולי אני סתם מחפשת צומי אבל זה ממש מפריע לי כבר המתנה האחרונה ממנו היתה בחגים, אפילו ביום האהבה או ביום השנה ליום שסגרנו לא נתן לי כלום... אני לעומת זאת ממש משקיעה בו, קונה לו קטנות כאלה וגם מתנות ממש מבואסת על זה וגם על עצמי שזה מפריע לי בכלל כי הוא כל כך טוב אליי בהכל

בעלי ככה. אוהב מפנק מפרגן אבל לא יודע לקנות! ביקשתי ממנו תכשיט לחג. הוא אמר לי לא יודע איך לבחור. קחי את הכרטיס אשראי ותקני לך מה שבאלך! לא מגביל בסכום. אז קניתי לי. אבל תכלס בתחושה זה לא כמו שהוא היה בוחר וקונה. לפחות המינוס שלו הוא מהסוג שאפשר להמשיך לחיות באהבה והרמוניה

הסברתי לו שאפילו סתם כזה תוך כדי קניה של בוקר במכולת שיביא איתו שוקולד קטנטן רק בשביל הקטע. הוא לא מונח שם. השלמתי עם זה ...