חייבת לפרוק אין לי למי אני מרגישה כל כך רע ילדתי לפני 3 ימים השתחררתי היום לאמא שלי היינו 3 ימים במחלקה כי מקבלת אנטיביוטיקה ואני כל כך עייפה היה קשוח מאוד עשיתי ביות מלא כמעט ולא שמתי בתינוקיה רק לחצי שעה- שעה ופשוט חייתי על שעה- שעתיים שינה שמבקרים באו ושמרו עליו... הבן זוג ידע כמובן שאנחנו הולכים לבית של ההורים והכל מוכן שמה לילד חדר נקי והכל הוא בעצמו העביר לשם דברים היום אחרי שהגענו בצהריים פתאום התהפך אומר מרגיש לא בנוח ואין סיבה כולם מדברים איתו, מכבדים נותנים לו להרגיש בבית חתך לבית שלנו סיכמנו שיחזור לאכול בערב ולישון ביחד אחרי שבוע בבית חולים מהלידה ומהילד חזר לארוחת שישי ישב חצי שעה ואמר שהוא עייף ובא לו את הבית ושהוא מעדיף שם לישון אני לא מבינה איך אפשר לוותר על להיות ביחד ולנצל את הרגעים הראשונים עם הילד הראשון שלנו בבית חולים כל כך רצינו להשתחרר ואז ההתהפכות הזאת אנחנו רגילים להיות כל הזמן אחד בתוך השני בהכל ועכשיו אני מרגישה לבד ושהוא לא מסוגל להכיל אותנו ובורח זה מפחיד... תיכננתי להיות כאן עד אחרי הברית אבל לא יודעת מה לעשות קשה לי לבד הוא לא יודע להתעסק איתו ומפחד ואני כבר הגעתי למצבים שאני נרדמת שהוא ביידים שלי אני חייבת להתחזק פה וללמוד את הילד בבית אני אקרוס עכשיו ומפחדת להיכנס לדיכאון שאהיה לבד כי לו יש את האפשרות להסתובב ולצאת מהבית והוא אוהב לחפש לעצמו מה לעשות/.. אומרים שזה טבעי המשבר אחרי ילד ושוק ראשון אבל אין לי כוחות לעבור את זה באמת אני רק רוצה לבכות וצריכה אותו מאוד ואני מרגישה שהוא לא רואה אותי ולא מתחשב ואין איתי מישהו בקיצור הוא היה עד הלידה ובבית חולים 200 אחוז ועכשיו אין כוח ומחפש תשומת לב ושוכח ממני מפחדת להיכנס לדיכאון כבר יש לי חרדות שהזוגיות תקרוס אני רק בוכה קשה לי זר לי בלעדיו הוא מנסה להרגיע אבל אני רואה שמשהו עובר עליו אבל אין לי את הכוחות גם לילד וגם אליו

בדיוק מה שספיר כתבה🧡

ספיר הרגעת אותי שכולן ככה וכל רגש קטן מציף הכל יש לי סביבה תומכת גדולה וזה המזל שלי וככה לידם גם בוכה פחות אני מפחדת כבר לחזור לבית מפחדת מהריבים ושהילד ירגיש את האווירה פה טוב לו כולם איתו מקבל תשומת לב ואהבה מה יהיה בבית מצד שני אני אוהבת את בעלי ולא רוצה שמשהו יקרה

את צודקת כל כךךך ואי ואני מזדהה איתך כי יש לי 5 אחיות שעוזרות אומנם 2 גרות אצל ההורים אבל כולן מעל גיל 20 ויש אחיינים אז הם יודעות לטפל בו מא עד ת ואני נעזרת אבל גג כמה ימים ואני חוזרת לשגרה שלנו אני גם מעדיפה להסתגל מהר בבית וגם לילד יהיה יותר נוח פחות רעש מעוד אנשים שחיים הסביבה שלו והדברים יהיו מסודרים במקום וזה יעשה לי גם שקט יצאתי עם בעלי עכשיו לסופר פארם ולשתות משהו להירגע קצת וגם מאמינה שירימו אצלי גבה אבל יכבדו ויתמכו איך שאפשר גם יודעים שאני מאוד אוהבת את הפרטיות והבית שלי והפינה אז זה לא יבוא משום מקום