שבוע 8 פלוס 2, שבוע הבא אמורה להיות אזכרה משפחתית, עוד לא סיפרנו לאף אחד במשפחה על ההריון, גם לא להורים.. רעיונות מה אוכל להגיד שיישמע מספיק אמין שימנע ממני להיכנס לבית קברות?

מי אתן המלאכיות האלה שמצליחות לקיים יחסים עם הבעל רגיל בהריון? זה באמת עובר אח"כ? אני ממש מתוסכלת שלא באלי על זה כמעט כל ההריון ככה... בקושי אחת לשבוע מצליחה

אני אמורה להיות בשבוע 5 בכיפור שאלתי רב בקו ההלכה אם מותר לי לצום ואמר שאם אני מרגישה חלשה אז לאכול כרגיל. הקטע הוא שאני רואה כאן מלא בנות בשבועות 10-20 שאמרו להם לצום ובגג לשתות לשיעורים. איך זה הגיוני שהרב ככה הקל עליי?