חייבת לפרוק! ילדתי לפני כמעט חודש ובשבוע וחצי האחרונים אני בוכה ללא סוףףףףף! אני חולה מתה על הקטן שלי ובזמן האחרון הוא עם עצירות נוראית שאין לו מנוח ובוכה המון מזה ומה גם שהוא נורא נורא נורא אוהב ידיים זאת אומרת שאין לי יום ואין לי לילה כבר חודש בקושי ישנה! אני מרגישה עייפה נפשית! לפעמים אני נורא מתעצבנת על המצב ואני כל כך כעוסה מזה שהוא בוכה והוא לא יישן.. יתרה מכך שהסדר שלו הפוך ביום ישן ובלילה חרבו דרבו.. וכל הזדמנות שאני לבד לכמה רגעים אני פשוט מתפרקת בבכי. בטח אתן שואלות איפה בעלי בכל הסיפור אז אנחנו כרגע אצל אמא שלי ובעלי שעובד בעיר אחרת מגיע רק בסביבות 7 בערב מהעבודה וכבר אין כל כך מה לעזור כי כבר קילחתי, חיתלתי הרגעתי, התעצבנתי ולאדון נשאר רק לבוא לראות אותו קצת להרים אותו וזהו גם בלילה לא קם כי הוא גמור מהעבודה אז בכלל אין לי שום עזרה ממנו ואני ממש פגועה ממנו בגלל זה ואני לא מדברת איתו! אני מרגישה פשוט לבד ועצוב לי נורא!! לא מפסיקה לבכות פשוט. אתן חושבות שזה אולי דכאון לידה חלילה?

אני שבועיים אחרי לידה בעלי לא עוזר בכלל בכלל הכל עליי אני גם בוכה ומתפרקת ככה וצועקת בלילה שבאלי לברוח מהבית🤣 והוא עושה לי כל יום לילה לבן! אני גם מרגישה לבד ממש כי אין לי עזרה מאפחד אז מבינה אותך זה לא דכאון זה עצבנות ויאוש מעייפות אנחנו חסרות שינה

אם את אצל אמא שלך וקשה לך תבקשי ממנה עזרה, במידה ואת מניקה תשאבי והיא תיתן לו בלילה במידה ולא אז עד רבה היא תעשה לו בקבוק ותיתן זה ככה בהתחלה אהובה יהיה בסדר ובקשר לעצירות במדיה וזה מעל חמישה ימים תפני לרופא תדברי איתו מה ניתן לעשות.

ובקשר לידיים אהובה הוא לפני שניה יצא ממך עד גיל חמישה חודשים אין בכלל הרגלים, בטח לא לידיים הוא צריך את המגע תנסי לקנות מנשא יש תינוקת שמתחברים יש תינוקות שלא. תחכי איתו לחנות ככה יתאימו לך מנדא ותיראי למה מתחבר כדי שלא תקני סתם.

שוש היקרה! אמא שלי כפרה עלייה עוזרת לי המווווןןןןן שכחתי לציין בפוסט לגבי הלילה גם אני כבר איבדתי את הסדר של יום ולילה ככה שבלילה אני איתו וביום אמא שלי כשהיא פנויה ויכולה עוזרת לי ביום ואז אני מצליחה לנוח מעט.. אני יותר מתוסכלת מזה שהוא לא יישן בלילה ורק ביום ואני לא מצליחה לישון בראש שקט מתוסכלת מבעלי שלא רואה את הקושי שלי ומזה שאני בוכה נון סטופפפ ולפעמים אני גם לא יודעת למה אני בוכה!!

לגבי בעצירות היינו אצל הרופאה נתנה נרות אבל כמה הוא יכול להיות על נרות?? וגם אותם צריך לתת 3 פעמים בשבוע לא יותר

היי אהובה זה לא נשמע כמו דכאון לידה ברוך ה׳, התסכול והעצב שאת מרגישה לגיטימים לגמרי! אני יכולה להגיד לך שלי אישית, בגלל שההחלמה שלי הייתה מאוד קשה הייתה עזרה לי כמעט 24/7 מחמתי ,גיסתי ובעלי. לא הייתי קמה בלילות בכלל, ובכל מהלך היום תמיד היה מי שיעזור. ולמרות כל זה, במעט הזמן הבודד שהייתי צריכה אני לטפל בתינוק, הייתי פשוט מתפרקת. ומרגישה שאני לא יכולה יותר, ושקשה לי מדיי, שאני לא מסוגלת ופשוט הייתי מתוסכלת.. אני לא רוצה לדעת איך הייתי מרגישה אם לא הייתה לי את העזרה הזאת! הייתי פשוט שבר כלי אז זה ממש ממש לגיטימי מה שאת מרגישה, לדעתי חשוב שתדברי עם בעלך שיצטרך לתת קצת יותר מעצמו, לפחות בלילות.. זה יקל עלייך משמעותית ותאמיני לי שכשתרגישי שיש איתך מישהו שנותן לך יד אפילו אם זה ממש ממש בקטנה את תרגישי הרבה הרבה יותר טוב !!אל תשכחי שאת ממש אחרי לידה, והגוף גם ככה חלש, וההורמונים בכללל צפים אבל הגוף מתחזק עם הזמן והנפש ביחד איתו ואם זה יעודד אותך אז תזכרי שהכל זמני, ועוד כמה חודשים את תהיי הרבה יותר חזקה, הילד ישן יותר טוב בלילות, אולי גם אפילו לילה שלם(אצלי התחיל לישון בגיל 4 חודשים לילה רצוף) וזה פשוט חיים אחרים. . אני עכשיו כבר חצי שנה אחרי הלידה, ובהריון שוב (ברוך ה׳ חח) וברור שזה לא נגמר אף פעם המירוץ אחרי האכלה, החתלה מקלחת וכל הדברים שכרוכים בגידול ילד אבל אין ספק שעם קצת עזרה הדברים ייראו בשבילך אחרת, מקווה שתדברי עם הבעל והוא יקח את זה לתשומת ליבו אל תישברי! זה באמת רק עניין של זמן!! תנסי למצוא את הכוחות הנפשיים ולהאחז בדברים הטובים.. אם תרצי לדבר אני כאן כמובן♥️

אהובות שלי איך ריגשתן וחיזקתן אותי אני שמחה לשמוע שזה הוא דבר לגיטימי נורא ושאכן זה עובר אבל כשאתה בתוך זה וחא מוצא כלים זה פשוט שובר! אני ישנה כשהוא ישן ואני באמת מנסה לנוח כמה שאפשר, לגבי בעלי אני נורא כעוסה עליו שאני לא יכולה לראות אותו בכלל. הייו פעמים שהוא ממש עזר בלילות אבל הוא ראה שזה משפיע עליו בעבודה וכשהייתי מעירה אותו לטפל בתינוק הוא היה נאנח או ממלמל מילים שקשה לו ככה והוא קם גמור לעבודה ובגלל האמירות הללו אני בכלל לא מוכנה לדבר איתו זה ממש פגע בי!!

מבינה אותך לגמריי..באסה שזה ככה 🙁

sun איך שאני מורידה אותו ממני ושמה במיטה הוא מתעורר תוך 2 דקות אני שמה לו מוצץ ואז כל פעם הוא מוציא ומתחיל לבכות וזה כל הלילה כל לילה! שהחדר חשוך הוא פשוט בוכה בלי סוף גם כשיש מנורת לילה שמאירה מעט את החדר.. ואז אני מרימה אותו הוא פשוט מניח עליי ראש והולך לישון כיאלו כלום לא קרה

אז יש ימים שאני נרדמת איתו עליי ככה מרוב שאני גמורהההה אני יודעת שזה מסוכן אבל אני לא שולטת בזה אני חסרת אונים בעיניין הזה

ולחשוב שחשבתי שרק לי זה קורה🥺^

מאמי ככה זה בהתחלה עד שהם מבדילים הין היום ללילה ומחברים לעצמם מחזורי שינה זה דבר חולף ועוד מעט בכלל תשכחי מהתקופה הזו.