התפרצויות כעס בלתי נשלטות הן תופעה מוכרת בגיל הרך, חלק נורמטיבי בהתפתחות ובתהליך יצירת הזהות האישית של הילד. הדבר בולט במיוחד בגילאי שנתיים עד ארבע, גיל בו הילדים מתקשים במיוחד לווסת את הרגשות שלהם. בזמן ההתקף הילדים משתטחים על הרצפה, בוכים או צורחים, במיוחד כתגובה לסירוב של ההורה לתת להם את מבוקשם – עוד חטיף, עוד זמן בגן שעשועים וכדומה. *חלק נורמטיבי בהתפתחות זה כן, נעים זה לא.* לעתים קרובות התפרצויות הזעם משאירות את ההורים עם תחושת לחץ ובושה ואת הילד בחוסר אונים. *🧘🏻‍♀️ חשוב להבין כי התקף זעם הוא ביטוי התנהגותי להצפה רגשית – הרגש מציף את הילד במידה כזו שאינו יוכל לשאת אותו ולווסת אותו. ברגעים אלה הילד זקוק לקבלה ונוכחות הורית כדי שיוכל לפרוק את הרגש הקשה במקום בטוח. לכעוס על הילד או להעניש אותו זו לא דרך יעילה להתמודד עם הקושי. כמובן גם הסחות ופרסים עובדים אך הם יעזרו רק עד ההתקף הבא.* ילד שלא למד ( *לא לימדו אותו* ) לווסת רגשות יתקשה לדחות סיפוקים, לשאת תסכול, הוא יתקשה לשמוע כשמסרבים לבקשתו, ירצה הכל כאן ועכשיו, יבטא את התסכול בתגובה רגשית וגופנית עוצמתית: בכי חזק, בעיטות, השתטחות על הרצפה, רצון להכות ולזרוק חפצים. ליכולת הוויסות הרגשי ידועה השפעה רבה על ההתפתחות הפסיכולוגית הבריאה של הילד. *ילד שאינו יכול לווסת עצמו רגשית אינו פנוי ללמידה.* *אז מה עושים כשכל כך כועסים? איך אפשר ללמד את הילד לווסת רגשות מגיל צעיר מאוד?* 🦸🏻‍♀️ נותנים דוגמא אישית – ההורה הוא מודל עבור הילד לכן עליו ללמוד לווסת רגשות של עצמו, להפחית תגובות מוגזמות ולבנות מודל להתמודד עם כעס, תסכול ואכזבה. ⭐ מלמדים את הילד לבטא את הכעס בדרך לגיטימית. לבטא רגשות או להביע את הכעס ע"י התנהגות מקובלת ולא כזו שפוגעת באחר או בעצמו. מסבירים לו שהוא יוכל להביע את הכעס או התסכול ע"י לגיטימציה לבעוט בכדור, למעוך בצק ועוד. כמו כן לטפח את המודעות לרגשות שמציפים את הילד ולביטוי המילולי של הרגש: תלמדו את הילד להגיד "אני כועס" "אני מאוכזב". 👍🏻 מאמצים דיבור חיובי – ילדים לא אוהבים כשאומרים להם "לא" "אסור" ובכך מבטלים את הרצונות שלהם. נסו להעביר את אותו המסר ללא ה"לא": במקום "אני לא מרשה ממתק" – "תוכל לקבל ממתק אחרי האוכל". ❤️ מעניקים מגע מווסת – מציעים חלופות כמו: חיבוק, ליטוף ואיסוף. 🔒 מציבים גבולות מותאמים ועקביים – כאשר ההורה ברור ובטוח, גם הילד מרגיש בטוח ויודע שיש לו משענת. הוא מרגיש "אמא/אבא שומרים עליי". 💪🏻 נותנים חיזוקים לילד כאשר רואים שיש ניסיון ומאמץ להתמודד עם מצב רגשי: כאשר הילד מצליח לחלוק, לחכות בתור, להמתין כמה דקות עד שההורה מתפנה נותנים חיזוק להתנהגות "הצלחת לחכות בסבלנות גם כשממש רצית שאגש אליך. כל הכבוד". הדרך היעילה להפחית התנהגות לא רצויה היא חיזוק התנהגות רצויה. אם התקפי הזעם הופכים להיות פחות עוצמתיים וממושכים סימן שאתם בכיוון הנכון ועוברים את התופעה בשלום.

תודה זה בא לי בול בזמן