טוב אז אני זו שהעלתי פוסט על הפרצופים שבעלי עשה לי כשביקשתי ממנו לא לשחק עם הילדים משחק בפלייסטיישן שלא מתאים להם... מאז עברו יומיים שלושה שלא דיברנו, היה מתח גדול מאוד באוויר , לא הייתי מסוגלת בכלל להסתכל לכיוון שלו היום הכנתי צהריים ואמרתי לו לבוא לאכול הוא לא רצה נכנסתי לחדר לקרוא לו במיוחד (אמנם אנחנו בריב אבל עם אוכל לא משחקים, צריך לאכול ) במקום להעריך את זה הוא התחיל להטיח בי שנמאס לו, שהוא לא יכול לחיות ככה יותר, שאני דכאונית, עצבנית, עושה דרמה מכל דבר ... ביקשתי ממנו לשבת ולדבר בערב, הוא לא הסכים רק אחרי שאמרתי לו שקבעתי עם פסיכולוגית הוא הסכים לשבת כמה דקות בערב ולדבר בערב דיברנו והוא המשיך להטיח בי משפטים כמו "אני מצפה מאישה שיושבת בבית שתדאג לבית" (אני בחופשת לידה) "את לא יודעת לנהל טוב את הזמן שלך" "את מכניסה אווירה עצובה לבית ומשדרת לילדים שאת לא יכולה לעשות כלום והם לומדים ממך לא להיות עצמאיים" וכשאמרתי לו שהוא מסתכל רק על הדברים השליליים ולמה הוא לא מסתכל על החיובי ועל העובדה שהבאתי 3 ילדים הוא אמר "אז זה ההישג שלך בחיים? שהבאת 3 ילדים"? הייתי המומה , לא האמנתי שככה בעלי מדבר הוא נראה כל כך מיואש כאילו בא לו לברוח מהבית לא האמנתי שאדם שבנה משפחה עם 3 ילדים לא מסוגל לשבת ולדבר עם אישתו בצורה בוגרת יצאתי מהשיחה כשהוא רק אחר מה מפריע לו ואני לא הספקתי לומר מה מפריע לי כי הוא נרדם וגם אם הייתי אומרת מה מפריע לי הוא היה מבטל את זה ... הדבר היחיד שאיכשהוא היה מעודד בשיחה הזו זה שהוא אמר שההתנהגות הזו פוגעת בי וזה כואב לו ומפריע לו לראות אותי סובלת אני מרגישה שאני תחת זכוכית מגדלת ולא כיף לחיות ככה אני מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי אני מרגישה לא שווה , מרגישה נחותה ולא בעמדת כוח ואני שונאת להרגיש ככה אני גם ככה לא ישנה בלילות בגלל הקטנה והכל הופך להיות יותר ויותר קשה לא ברור לי איך אני משפרת את המצב הזה.....

וואי ליבי איתך

הדבר היחיד שאגיד לך שהוא חתיכת חוצפן אגואיסט וכמו כל הגברים חסרי מודעות ואינטליגנציה רגשית נראה אותם יושבים בבית מגדלים ילדים מוותרים על הקריירה שלהם ועל חייהם.. חוצפנים יכולה להגיד לך שהייתי בדיוק במצבך עם בעלי הבהרתי לו בצורה מאוד בןטה שאני יושבת בבית בשביל לגדל את הילד ולא למרות ולסדר ואני לא עקרת בית אני לא אמא שלו ולא המטפלת שלו והוא צריך בדיוק כמוני לדאוג לבית הוא חי כאן מזה הפרזיטיות הזאת אנחנו עובדות יותר קשה מהם.. להיות אמא זה התפקיד הכי קדה בעולם ואם הוא לא מעריך אז סליחה שילך לעזאזל מצטערת אפ אני בוטה כי חוויתי על בשרי את השיט הזה

בעלי כרגע דואג לבית . בגדול הוא עושה כמעט 80 אחוז מעבודות הבית הוא מנקה שירותים, שוטף רצפה, מנקה את הגינה ודואג לכביסות אני עושה מה שאני יכולה , וזה כנראה לא מספיק לו הוא אומר שגם אם זה היה חצי חצי זה היה טוב אני דואגת לקטנה כל היום, מבשלת כל יום אוכל טרי הוא אומר שאם אנחנו לא מסוגלים לדאוג לבית שנמכור אותו ונקנה בית יותר קטן

מעבר לזה - אני עייפה רוב הזמן (טוב אני לא ישנה בלילות) , אין לי הרבה מצב רוח ואני גם הרבה עצבנית וחסרת סבלנות זה לטענתו מאוד מפריע לו בנוסף, אני עושה לפעמים דרמות מדברים קטנים ויש לי תגובות לא במקום לכל מיני סיטואציות הרבה מזה נובע מהשינוי ביחס שלו אלי לעובדה שהוא לא מחבק אותי כמו פעם לא נותן יחס כמו פעם אבל אם אגיד לו את זה הוא יזלזל ולא יבין מה הקשר אחד לשני

אני הייתי ממליצה להגיד לו שיתחיל גם הוא לקום בלילות ואז יגיד איך מרגיש אם הוא גם לא עצבני ולא סבלנות ואין לו כוח לנקות את הבית עצם זה שרק את קמה בלילות שלט יתלונן בכלל ולטפל בצינוק זה נורא קשה ואת מבשלת.. יכולה להגיד לך כשאני ילדתי טיפלתי רק בילד ושיתפוצץ העולם זה מה יש את עברת הריון לידה שיעריך

וואי איזה מניאק אמיתי !

אולי קשה לו עם המצב שאת עצובה ..עושה לו לא טוב ..אז טוב מאד שאת מטפלת בעצמך הולכת לפסיכולוג,תתחילי להיות שמחה יותר להשרות אווירה טובה בבית זה ישנה הכל...

מאוד מקווה שהפיתרון של פסיכולוג יעזור לכם, סה שהוא מוכן ללכת איתך לפסיכולוג זה כבר משהו וההתנהגות שלו חייבת להשתנות וכמה שיותר מהר, את ממש לא תוכלי לשרוד איתו ככה, ההתנהגות שלו ממש דוחה

אורטל הפסיכולוג הוא רק בשבילי הבעיה שהשיחה נגמרה ואני קצת טעונה ומרגישה שלא הכל נאמר לפתוח עוד שיחה? יצאתי ממנה רק יותר עצבנית

גם אם הפסיכולוג רק בשבילך גם טוב אבל יותר עדיף לדעתי שתלכו ביחד

קודם תנסי קצת להירגע, תעשי כמה נשימות עמוקות, תשתי מיים קרים, תמתיני עד שתירגעי ותגידי לו את כל שלא אמרת בשיחה קודם

אני לא יודעת למה כולן רושמות לך שבעלך לא בסדר... אני חושבת שהוא מנסה להגיד לך משהו לטובתך ולטובתכם, קשה לו עם המצב שנוצר בבית, את אומרת שהוא עושה 80 אחוז ממה שהבית דורש, אני בטוחה שהוא גם עובד בנוסף לכל .. אני דווקא רואה את זה הפוך אני חושבת שאת צריכה להעריך אותו כי זה לא מובן מאליו.. גם הבעלים שלנו הם בני אדם ומותר להם להישבר ולהרגיש קושי וייאוש, אני בטוחה שהוא חשוב לך, הבית, הילדים, הזוגיות שלכם. תנסי להבין מה הוא באמת מרגיש ולא להיות רק בדעה שלך, שבו תדברו כמו בני אדם תקשיבו אחת לשני .. מבטיחה לך שזה יעשה לך רק טוב ובאופן כללי לכם כבית.

נראה שייש פער הוא לא באמת מבין את הקושי שלך גברים צריכים הסבר ופירוט של הקושי שאנחנו עוברות גם אם זה נשמע קטנוני רק ככה הם מעריכים אני אומרת לך מניסיון שפירטתי לו מה אני מרגישה וכמה כואב לי בהריון ועוד לטפל בילדות הוא אמר לי אה לא ידעתי שזה ככה אני ציפיתי שיבין לבג אהל כנראה שהם לא מבינים לבד או שעושים את עצמם. אז מה שאני מציעה לך זה לשבת איתו ולהסביר את הקושי בלקום בלילות שיותר יעריך אותך זה שאת מגדלת 3 ילדים מכינה כל יום אוכל לא מובן מאליו שלא יקח אותך כמובן מאליו.. חייבת לשקף לו את זה ולהעצים את עצמך מולו וככה הוא באמת יראה שעומדת מולו אשה חזקה שבטוחה בעצמה ואוהבת את עצמה והוא יעריך ויאהב בחזרה ןזה טוב שאת הולכת לדבר עם פסיכולוג זה ממש יעזור ❤️❤️❤️

תהילה לא כל הגברים מפנימים ומעריכים יש כאלו לא משנה כמה תשדלי להם את המצב גם אם תתפגרי להם מול העיניים הם ישחקו אותה ראש קטן ויתעלמו..

תשקפי*

קארי אין לי. גן על מה את מדברת ומה הבנת מהכתוב אבל היא רקמה בצורה די ברירה שהוא זה שבא אליה בטענות ולא היא אליו.. לקום בלילות לבד זה בכלל לא פוט ועדיין לטפל בילדים לבד ולבדל הוא לא יכול לבןא בטענות..

מי אמר שלקום בלילות זה פשוט ? או לגדל את הילדים? אבל גם לנקות את הבית, את הגינה, לטפל בבית ובנוסף לכל זה לצאת לעבודה ולספוג את הלחץ של כל העולם, לחזור הביתה אחרי יום ארוך לתחושה לא נעימה, עצבנות חוסר סבלנות ועוד זה גם לא פשוט. הגברים הם לא שקופים גם עליהם עובר והמון וצריך להעריך אותם.. זוג נשוי צריך למצוא דרך משותפת לחיות יחד ולא כל היום לחפש ולצפות שיבינו אחד את השני מבלי לדבר על דברים.. לאישה קשה, לגבר קשה וזה בסדר זה חלק מהחיים.

מאמא לגור - למה ככה ? מה הקשר? אלה דברים שעולים ממנו כבר כמה שנים ולא, אין לו כלום מהצד קארי - את צודקת אני מאוד מנסה להבין אותו בימים האחרונים מאוד מנסה לעשות חושבים, לעכל דברים ולחשוב המון , בעיקר על הצד שלו אני הולכת לפסיכולוגית כדי לעבוד על דברים, לשפר אותם בעצמי אין ספק שאני פגועה ממנו אבל אם מסתכלים על הדברים כמו שהם הוא באמת עושה את רוב עבודות הבית + עובד + מטפל המון בילדים וזה כואב לי כי אני לא יודעת איך להחליף אותו בדברים האלה כשיש לי תינוקת בת חודשיים בבית

קארי שוב אגיד.. ממה שהיא רשמה הוא זה שבא בטענות אליה ויחזר מספיק עם הקטנות ראש האלו.. היום יש מודעות ומדברים על זה בעל יקום מה עובר על אישה בהריון אחרי לידה ובחופשת לידה.. שילך יעשה שיעורי בית.. היא הפכה אותו לאבא מספיק עם הצריך להתחשב בגברים.. הם צריכים להתחשב

בכל מקום

אנונימית אני במצב דלך עם ילד 1

קשה מאוד ומתסכל, להסביר כל דבר כדי שיעריכו זה פשוט לא נורמלי

זה מאוד קשה אני לא יודעת מאיפה זה נובע ולמה זה ככה אבל שתדעי שעם 3 זה הרבה יותר קשה