אשמח לעצה התינוק נרדם על הידיים מעבירה לעגלה וישר בוכה שוב מה אתן עושות במקרה כזה???

לא מרדימים תינוק על הידיים לכן הוא מתרגל לזה ובוכה שאת מעבירה אותו

איך אפשר שלא? הוא זקוק לחום ואהבה בחודשים הראשונים.. עד עכשיו הייתי שמה על הידיים עד שהוא בשינה קלה ולא עמוקה בדיוק כדי שלא יתרגל וזה היה בסדר אבל עכשיו כבר לא .. הוא בן 4 חודשים עוד מעט

אין ספק שאת צודקת הוא מקבל חום ואהבה, ובזמן שמביאים אוכל הוא על הידיים לדוגמא סיים לעשות גרפס ואת רואה שהוא מתחיל להיות ישנוני לשים אותו ישר לישון בעגלה או במיטה שלו. הם מהר מהר מתרגלים לידיים וזה לא הכי טוב

להקפיד שיהיה מכוסה טוב וירגיש חום

משאירות בידיים הוא צריך חום ומגע

זה לא הרגל בר זה צורך פיזי. אנונימית אני הרדמתי רק בידיים כל ההתחלה והילד ישן איתי במיטה מגיל 5 חודשים עד כמעט גיל שנתיים. היום כשהוא עייף הוא פשוט הולך לחדר לישון וסוגר עלי את הדלת. נרדם לבד מגיל קטן.. ככל שהוא יהיה איתך יהיה לו ביטחון להרדם לבד אחר כך

אין דבר כזה מתרגלים לידיים! אין!!! ידיים זה צורך! זה קרבה! זה בטחון! זה הכי קרוב לאמא!!! במיוחד בחודשים הראשונים, הילד עוד לא בן 4 חודשים. אנונימית תקשיבי רק לעצמך ולאמא שבך. אם את מרגישה שמתאים לך להרדים על הידיים תמשיכי ככה. אם את רואה שהוא מחזיק ראש יציב ומעביר ראש מצד לצד, את יכולה להשכיב ישירות על הבטן זה מרגיע אותם ממש והשינה על הבטן היא השינה הכי טובה ועמוקה.

בדיוק מה שרותם אמרה!!! יבוא יום שזה יבוא מעצמו והם בכלל לא יצטרכו אותנו כדי להירדם (אומרת לך מניסיון הילדה שלי נרדמה כל יום כל היום רק על הידיים ופשוט ביום אחד היא לא רצתה שארדים אותה אחרי שהרגישה ביטחון מספיק להרדם לבד, ומאז היא נרדמת לבד לגמריי לגמריי שמה במיטה וזהו בלי שום עזרה שלי). תרגישי בנוח לתת לו כמה ידיים שהוא צריך, כי הוא צריך את זה, הוא זקוק לזה.

אתן מהממות תודה!! אבל איך זה קורה פשוט מעצמו שהם מפסיקים? בשלב מסוים הם מתרגלים לידיים שלנו לא? אני ובעלי כל הזמן מתווכחים כי אמרתי לו שאם התינוק בוכה בעגלה צריך להרים לידיים ואז נהיית מלחמת התשה שהתינוק נרגע בידיים חוזר לעגלה בוכה ושוב ידיים וכך הלאה... בעלי אומר לתת לו לבכות קצת בעגלה ונדנד אותה עד שיירגע וירדם ואני אומרת להרים לידיים ולהרדים כי זה מה שזקוק. מפחיד אותי שהתינוק בוכה בעגלה כי נדנוד זה לא מענה כמו של חום וביטחון מהאמא. אוף אני ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות וכשעושה אם אני עושה נכון בכלל .... תסמונת ילד ראשון

את עושה את זה הכייייי נכון! אין כמו אינטואציה של אמא קודם כל! ואם מרגיש לך נכון להרים אותו, להרגיע אותו, לחבק ולעטוף - תמשיכי לעשות את זה. עובדה שזה עובד והם נרגעים. אין דבר כזה הרגל לידיים, הם היו בתוכנו 9 חודשים, היו רגילים להיות הכי קרובים אלינו שבעולם, להרגיש את החום שלנו טוב טוב. אצלי זה פשוט נפסק ביום אחד בהיר שהיא פשוט לא רצתה שנרדים אותה יותר על הידיים, מאז אני מניחה במיטה וזהו, היא נרדמת לבד... ונשבעת לך שאני מתגעגעת לזמן הזה שהיא הייתה נרדמת בידיים כדי להיות איתה הכי קרוב שיש. הם זקוקים לזה, זה הצורך שלהם... הם זקוקים למגע, לתנועה, לחום גוף, לקול שלנו, לקרבה הזאת... זקוקים להרגיש ביטחון. זה צורך הישרדותי לכל דבר! מעבר לזה שיש להם בשנה הראשונה משברים וקפיצות גדילה מטורפות ככה שהם עוד יותר זקוקים לנו.

לא לפחד מזה. ותנסי להשכיב בהתחלה בהשגחה על הבטן זה השינה הכי טובה שלהם... אם את רואה שהוא כבר מתהפך אז תתני לו.

הרי אנחנו אנשים בוגרים שעדיין רוצים תמיד להירדם ליד הבן זוג שלנו כדי להרגיש את החום והבטחון הזה... אז מה הם? יצורים קטנים שתלויים בנו בכל דבר הכי קטן, בין אם זה אוכל/ מקלחת/ ובמיוחד בשינה? (שהרי שינה היא קשוחה ממילא כי זה פרידה לכל דבר ובנינו מי אוהב פרידות?) אז זה טבעי שהוא ירצה להיות הכי קרוב לאמא וזה הכי טוב שאת יכולה להעניק לו. הרי הוא לא ירדם על הידיים כל החיים, זה עד שהוא ירגיש מספיק בטוח לעשות את זה לבד והוא יעשה את זה לבד.

סורי על המלא תגובות חח פשוט כל שניה זה נקטע ונשלח לבד

תקשיבי אני גם לפעמים מרדימה על הידיים יש לי תינוק בן 4.5 חודשים בשבת התארחנו אז לא הייתה ברירה , הרדמתי על הידיים הנחתי בעריסה ושמתי חיתול ליד הפנים הוא אוהב את הריח ואת הבד וככה הוא ממשיך לישון אחכ אני מוציאה לו שלא יהיה מסוכן

עלמה, נסיכה את! זו בדיוק הגישה שלי! גם אני שומעת את זה תמיד מחמותי ״את תרגילי אותה״ ולהגיד לך את האמת? נכנס מאוזן ימין יצא משמאל. שתגיד מה שהיא רוצה. אני תמיד עונה ״אל תדאגי לי, לא זכרתי שביקשתי ממך להרדים אותה בידיים. תשאירי את זה לי״. כי כבר נמאס העיסוק הזה בשינה של הילדים! דיי כבר צריך לזרום. הם יצורים קטנים ומן הסתם שאנחנו חייבות להיות שם בשבילם שקשה להם (וכן גם אם קשה להם להירדם!!) בנתיים עובדה שעבד מעולה כי לא הייתי עסוקה אף פעם במה שהסביבה אומרת, אלא תמיד הייתי עסוקה בלמלא את הצרכים והדרישות של הילדה שלי. היא צריכה שאני ירדים אותה בידיים? מרדימה בידיים. היא רוצה אותי קרוב אליה? תקבל אותי קרוב אליה. בדיוק כמו שכתבת, הבאתי אותה לעולם כדי למלא את כל הצרכים שלה ולתת לה נחיתה רכה (אחרי הכל הייתה 9 חודשים במקום העטוף והמוגן בעולם) ואני פה בשביל להקל עליה בכל מה שצריך. כי אני יודעת שהרדמות על הידיים לא יימשכו לנצח. זה זמני. ואני יודעת שיום יבוא והיא לא תצטרך את זה ממני כי הענקתי לה את כל הביטחון שבעולם והיא תעשה את זה לבד בעצמה. וזה יקרה שהיא תהיה בשלה להירדם בעצמה, ולא כי ״לימדתי אותה״ (הרי אנחנו בכלל לא צריכים ללמד אותם להירדם, הם עשו את זה יופי יופי בבטן). גם הציפייה הזאת שתינוק ירדם לבד היא הזויה, הרי הם תלויים בנו בכל דבר אפשרי!!! אם אני לא יאכיל אותה - היא תשאר רעבה אם אני לא יקלח אותה - היא לא תהיה נקיה אז אפשר לצפות מהם שזה נוגע לשינה??? אם זה מגיע מהתינוק זה מעולה ומקסים. ואם לא, לא יקרה כלום אם נעניק להם עוד כמה דקות שירדמו בכייף וברוגע. וסורי על המגילות והחפירות חח זה פשוט נושא שבוער בי כי כשאני הפכתי לאמא זה מה ששמעתי מהסביבה ואני שמחה כל כך שלא הקשבתי לאף אחד!!!

וואו תודה רבה לכן אהובות אתן כל כך צודקות ומעודדות פה !!! אז הגישה שלכן היא פשוט לזרום עם הילד? מה אתן חושבות על זה שהוא בוכה בעגלה ולהמשיך לנדנד בלי להרים לידיים עד שירגע כמו שבעלי אומר ? לפיו זה נחשב מענה עבור הילד ולא התעלמות. הוא אומר שהוא בוכה כי לא יודע להירדם וזה קשה לו אבל נדנוד העגלה זה תגובה לבכי הוא לא מרגיש לבד .

אנונימית- את צודקת באיך שאת עושה אבל ברגע שאת רואה שהוא נרדם עמוק את יכולה להניח ולהתפנות לעיסוקים שלך תניחי שימי חיתול ליד הפנים עד שירדם שוב עמוק ואז תקחי את החיתול

רותם ו-bbb - הייתן מרדימות על הידיים עד שינה עמוקה ואז מעבירות לעריסה למשל או מספיק עד לשינה קלה?

מה שbbb אמרה גם אצלי אחרי כמה חודשים שנרדם בידים פשוט יום אחד לא רצה וניסיתי עוד להרדים ככה וממש התנגד רצה להיות במיטה. תסמכי על האינסטינקט שלך ותתעלמי מרעשי רקע כמו "הוא יתרגל" יצא מפונק וכו

חחח לא נראה לי שהבנתי ..היה נשאר עלייך לכל אורך השינה? כאילו איך אפשר לעשות משהו?🤣

לא עוד לא קראתי את התגובה האחרונה שרשמתי את זה. התכוונתי אחרי תקופה שנרדם רק בידיים אז היה שלב שכבר לא רצה להירדם ככה וממש התנגד. הוא העדיף ישר במיטה.. זה כל פעם משתנה... כל פעם נוח להם להירדם בצורה אחרת. אני לא ממש זוכרת אם שינה עמוקה או לא חחח הוא כבר בן שנתיים ו3 חודשים.. אם היתי מעבירה למיטה והיה ממשיך לישון אז סבבה. אם לא אז היה ישן עלי עוד קצת. אבל בקשר לשאלה לגמרי תזרמי עם הילד. ואם הילד בוכה בעגלה אז להרים אותו לדעתי.. היום כולם מחדירים לנו שתינוק צריך להיות עצמאי ולהרדם לבד וזה לא בסדר בידיים וכו וכו וכל אחת נהיית יועצת שינה בלי שום ידע בנושא בכלל. עושות נזק לתינוקות ולהורים פשוט גועל נפש ואכזריות בשביל להרוויח כסף. תינוק לא אמור להיות עצמאי הוא תלוי בנו. הוא לא בחר לבןא לעולם ואי אפשר להתפנק. בחרנו להביא ילדים לעולם וזה מגיע עם אחריות אז נכון זה קשה אבל תאמיני לי שזה הכי משתלם כי זה פשוט נותן לילד בטחון ושיש תמיד מישהו שיהיה לצידו. ונחמד לשמוע עוד דעות כמו שלי מאשר כל האג'נדה הזו של אמא טובה היא אמא שטוב לה וכל החרא הזה...

כן אנונימית, תזרמי איתו ואת תראי שבהמשך זה יגיע כבר מעצמו!! ככה זה פשוט היה אצלנו בלי איזה התראה מוקדמת מראש חח פשוט ראינו שהיא רוצה לבד, הנחנו במיטה וזהו! (ואני מדברת איתך על זה שממש כל הרדמה שלה גם במהלך היום וגם בלילה היא הייתה נרדמת רק בידיים). אז אם נגיד את יודעת שמגיע הזמן שלו לישון במהלך היום או בלילה, פשוט מרדימה בידיים, מעניקה לו את כל הבטחון והקרבה שבעולם וכל מה שהם זקוקים לו, הרי קשה להם להירדם לבד הם באמת תלויים בנו בכל דבר הכי קטן שיש. אז אני מרדימה אותה בידיים, מנשקת אותה הרבה, שמה קרוב אליי לחזה שתרגיש את החום גוף שלי ואת הדפיקות לב שלי, זזה קצת בחדר, משלבת טפיחות בטוסיק... והם ציקצק נרדמים. הייתי מחכה איתה בידיים איזה 10-15 דקות שהיא עליי (זה הזמן שהם נכנסים לשינה עמוקה) ואז מעבירה ישר למיטה שלה. ובנוגע לנדנוד בעגלה - בדיוק מה שרותם כתבה! זו דעתי גם. אחד על אחד. בסוף תעשי מה שאת חושבת כי את האמא ואת יודעת הכי טוב, אבל אני גם הייתי מרימה אותו. זה לא כיף להיכנס לשינה בבכי.

ואגב במקרים של קפיצות גדילה היא פתאום רוצה שנרדים אותה והיא מתקשה להירדם לבד, אבל קודם כל: 1. אין לי שום בעיה עם זה, קודם כל כי התגעגעתי ללהרדים אותה בידיים חח (שאני מרדימה אותה בידיים אני רואה איך היא נכנסת לשינה רגועה, בטוחה, נינוחה, וזה פשוט עושה לי טוב וגם לה טוב אז אני ממשיכה עם זה). 2. אני יודעת שזה זמני. אני יודעת שבגלל שעכשיו היא בתקופה קצת קשוחה (גזים שחזרו קצת בגלל טעימות/שיניים שיוצאות/התחילה לזחול אז היא מנסה לתרגל מתוך שינה) אז אני מרדימה בידיים ולא מתרגשת. יודעת שקשה לה לבד ואין לי שום בעיה עם זה. 3. ואני גם לוקחת בחשבון שכל מה שקשור לתינוקות הכל משתנה ודינאמי... היום סבבה להם ככה, ומחר הם רוצים לגוון, ומחרתיים יהיה להם נוח בצורה אחרת. אז אני פשוט זורמת איתה, לא מקשה עליי ולא מקשה עליה, מנסה לקרוא אותה בצורה הכי מדויקת שיש עד כמה שאני יכולה ולהעניק לה מה שהיא צריכה. אז אני יודעת שיכול להיות שעכשיו היא נרדמת עצמאית, ויכול להיות שעוד מעט זה ישתנה והיא כבר לא תרדם ככה ותצטרך אותי. ואני בסדר עם זה לגמריי, כי כמו שרותם כתבה, אנחנו בחרנו להביא אותם לעולם ואנחנו צריכים להיות קשובים להם. השנה הראשונה ממילא הכי קשה להם... היא עמוסה בשינויים, כאבים (גזים/שיניים), קפיצות גדילה, שינוי פיזי, התנהגותי, אם נכנסים למסגרת זה גם משפיע, בקיצר השנה הראשונה הכי מאתגרת בזה אין ספק. בגלל זה אני חושבת ששנה ראשונה אין בכלל מה לפנות לייעוץ שינה, צריך פשוט לזרום עם הילד עד שהוא מסתגל לאט לאט. תחשבי על זה: כל 3.6.9 יש להם קפיצות גדילה בד״כ עד גיל 3 חודשים סובלים ממש מגזים הגזים מסתיימים - מתחילים השיניים שזה נוראי ברמות גיל 4 חודשים יש קפיצת גדילה משמעותית (פתאום גדלים, הכל מעניין, הכל מסקרן, קשה לישון) גיל 6 חודשים יש עוד קפיצת גדילה משמעותית גיל 8 חודשים בערך מתחילה חרדת נטישה גיל 9-10 חודשים שוב קפיצת גדילה משמעותית כל שלב כזה הם יצטרכו אותנו עוד יותר קרוב ממה שהם צריכים בד״כ. בקיצור בגלל זה אני פשוט אומרת לזרום עם התינוק. התקופות משתנות והם סובלים ממש בהתחלה, תחשבי שכל דבר הכי קטן הם נאחזים בנו, תלויים בנו, אין להם דרך לתקשר איתנו מלבד בכי... אז למה גם להקשות עליהם בעניין השינה? ושוב, מה שמתאים לי יכול להיות שלך לא יתאים אבל זאת דעתי... ואין כמו האינטואציה האימהית שלך! הילד שלך צריך אותך קרוב אלייך ואין אין אין תחליף לאמא ❤️

עלמה את בעצמך!! 😍😍😍

bbb את מדהימה!!!!!

תודה רבה!!!!

אשמח להתייעץ על עוד משהו...כשאני מתחילה להרדים אותו ישר בוכה ..ככה בכל הרדמה!!!! כמובן שאני מרגיעה אותו ואז לבסוף נרדם. כמו שאמרת אני לא בעד לקחת ייעוץ שינה בכלל!!! אבל רוצה להבין אם זה משהו תקין? נורמלי אצל תינוק? שכיח? זה ילד ראשון שלי ולכן אני מאוד מבולבלת. לא רוצה להתפתות לפנות לכל מיני "יועצות" למיניהן שלמדו קורס אחד ויכולות לעשות נזקים לילדים שלנו.

זה התחיל אצלו מגיל 3 חודשים.

אנונימית את מקפידה איתו על חלון עירות? זה ממש עוזר... או אולי הוא נמצא בעייפות יתר ואז מתקשה להירדם? בגיל 3 חודשים יש קפיצת גדילה ובגיל 4 חודשים יש קפיצה עוד יותר משמעותית ולפעמים בגלל שבגיל 4 חודשים הם מתחילים לשמוע טוב יותר ולראות טוב יותר הכל מסקרן אותם, ואז קשה להם ממש להירדם. כי הם רוצים להמשיך לחקור, לראות, לשמוע ואז קשה להם ללכת לישון... תנסי להרדים אותו בחדר חשוך בלי גירויים, ולפני השינה להוריד גירויים כמה שיותר כדי שיכנס לשינה באופן רגוע יותר.