מרגישה שאין עצמי מאז שאני אמא. אני מתה על הילדה שלי אבל מרגישה שאין מקום לצרכים הבסיסיים שלי- שינה, אוכל, שירותים, זמן עם הבעל, זמן לעצמי. ואני אלופה בלשים את עצמי בתחתית סדר העדיפויות אז אני תמיד בשבילה, בשביל בעחי, בשביל ההורים שלי ושל בעלי והאחים וכולם... חוץ מלעצמי. מרגישה שאני מגיעה לקצה שלי- מתוסכלת, עצבנית, חסרת סבלנות. רק רוצה קצת שקט לעצמי ומנוחה. ועכשיו בעלי בתקופה לחוצה בעבודה, עסוק בדברים טובים ומשמעותיים אבל מרגישה ככ לבד ושכל האחריות עליי 😔

שולחת לך חיבוק... התואר אמא באמת מלווה בהמון אחריות עלינו וטבעי שנהיה בתחתית סדר העדיפויות כי זה קורה גם מבלי שנתכוון לכך , דואגות לכולם .. תקשיבי תנסי לקחת אתגר אחד שאת חייבת אותו לעצמך ופשוט לקיים אותו.. לצאת פעם בשבוע עם הבעל לדייט או איזה שיעור פילאטיס או זומבה מה שאת נמשכת .. תצאי עם חברה , את חייבת להקציב זמן לעצמך ולאני שלך . את תרגישי אחרת ורעננה ופתאום יהיה לך יותר חשק וכיף לתת לאחרים מזמנך כי את גם נותנת לעצמך... ואת לא פחות חשובה מאף אחד💖

פרילי תגובה יפה וחשובה!

וואו אני כל כך מזדהה איתך . זה קשוח ממש מקווה שהולך ומשתפר . אני עושה שיעור פילאטיס פעם בשבוע זה נחמד אבל סורי זה ממש לא מספיק לי . אחריי מיליון שעות של חוסר שינה רעב ותסכול זאת בסהכ שעה אחת . מתגעגעת לחיים שלי לפני