בוקר אור אשמח להתייעץ או לפרוק לא בדיוק יודעת אני בתחילת הריון שבוע 10, ואני מרגישה באפיסת כוחות, הבחילות חזקות והניסיון שלי אומר שהם לא באמת יעברו לי בסוף השליש הראשון אני מרגישה עייפה ועצלנית כל הזמן! בעלי לא כל כך מבין אותי הוא חושב שבשלב כזה של ההריון עדיין לא מרגישים כלום ורק כשאגיע לשבועות מתקדמים יותר יהיה אפשר להבין שקשה לי הוא טוען שאני פשוט עצלנית ולא בא לי לעשות כלום ושאני משחקת על זה שאני בהריון עכשיו אני תוהה אם יש סיכוי שאני באמת נותנת עם ההיריון לגיטימציה לעצמי להיות עצלנית או שהעייפות הזאת באמת כל כך קיצונית לא יודעת מה לעשות הוא לא מבין אותי וזה יוצר בינינו ויכוחים במיוחד כשאני מבקשת שיקלח את הילד ילביש אותו או יחליף טיטול אשמח לשמוע דעותיכן

דווקא השליש הראשון הוא הכי קשה מבחינת עייפות בחילות הקאות.. לפעמים קשה לבעלים לקבל את זה. מאחלת לך הריון קל ותקין🙏🏼

אז מה עושים כדי שיבין? אנחנו באמת על סף גירושים הוא הפך להיות ילד קטן והוא עושה איתי משחקי כוחות ואני מותשת פשוט

תשבו ביחד על גוגל תכתבו שליש ראשון של הריון ותראו שכתוב שהוא מאופיין בבחילות ובעייפות קיצונית. גם בפורטי את יכולה להראות לו שבנות כותבות על תופעות כאלה בשליש הראשון ושבאופן כללי זה נחשב לשליש הכי קשה. מעבר לזה אם הוא לא מאמין לך זו כבר בעיה שיש אצלו. אולי קשה לו לטפל בילד וככה הוא מוציא את זה. אבל הוא צריך לקחת את עצמו בידיים וללמוד לכבד יותר אותך ואת הרגשות שלך. אני יכולה להגיד שאני בשליש הראשון במשך חודשיים הייתי במיטה. הרגשתי כל כך רע וכל כך עייפה שבקושי זזתי. בן זוג שלי לקח על עצמו את כל המטלות בבית (זה הריון ראשון שלי אין לנו עדיין ילדים לטפל בהם) ואם הרגשתי אשמה על זה הזכיר לי שאני עובדת קשה מאוד לגדל את הילד שלנו בבטן. שיהיה בהצלחה 💜 ואל תפקפקי במה שאת מרגישה, את לא מגזימה ולא עצלנית. השליש הראשון הוא קשה מאוד!

אולי תתני לו לקרוא מאמרים ומחקרים על זה? לפעמים שרואים את זה שחור על גבי לבן ועוד נשים שסובלות מבינים יותר..

השליש הראשון הוא הכי קשה!! את מרגישה כמו שרוב הנשים מרגישות ואני גם כבר חודשיים לא מצליחה לזוז מהמיטה בקושי. אולי כדאי שבעלך יוריד את האפליקציה ויבין מה כולנו עוברות, כשהוא יקרא איך לכולן קשה פה אולי הוא יבין שהריון זה לא פיקניק ולא פשוט וצריך להיות רגישים.

בהריון הראשון שיתפתי אותו כל שבוע מה אני עוברת ומה העובר עובר השבוע והוא היה שותף מלא להריון ולקושי שלי, עכשיו זה כבר הריון שלישי והוא פחות מבין. הוא מותש בעצמו מהשגרה ואין לי את הפריבילגיה הזאת להיות כל היום במיטה זה פשוט לא אופציה ואני כל הזמן חרדה להריון כי אני אחרי הפלה והכל קשה לי אני מגייסת כוחות על בשביל להמשיך לתפקד בבית… אין לי עזרה מהמשפחה הם גרים בקצה השני של הארץ ואני בבית עם ילד בן שנה וחצי שעוד לא במסגרת וים מטלות יומיומיות של הבית אני עייפההה😔

את לא אמורה להרגיש אפילו טיפונת לא בסדר! את עוברת שינויים בגוף שהם לא פשוטים בכלל!!! תרשי לעצמך להתפרק, לנח, לתת לגוף כל מה שהוא צריך. יש בתוכך חיים חדשים והוא צריך להבין ולהפנים את זה. יש קטע לגברים לחשוב שהילד הוא מחוייבות רק של האמא, הם שוכחים שהם תורמי הזרע והילד שלהם באותה המידה. תרשי לעצמך לישון ולנח כמה שאת רק צריכה, את 10000% בסדר, הוא צריך לעשות חושבים עם עצמו לא את.