ההריון הפסיק להתפתח בשבוע 5... אני כבר עוד רגע כביכול בשבוע 7 ועדיין אין שום דימום. מה שכן יש הפרשות שקופות מרובות... זה אומר משהו? ההפלה מתקרבת?

אנונימית, מה איתך?

תודה, אני כבר בסוף של הדימום.... ומחק אלך לרופאה ואדע יותר

בשורות טובות והריון תקין במהרה ועם ידיים מלאות

אגב יום אחרי ההפרשות המרובות אכן התחיל דימום

היום אני לכאורה בשבוע 10, אך ביקורת שגרתית אצל רופאת הנשים הראתה שהעוברים ללא דופק והפסיקו להתפתח בשבוע 7. יש לי עוד יומיים תור לus חוזר, ואין לי מושג מה מחכה לי. כמובן שאין מנוס מהפלה בדרך כלשהי של כדור או גרידה, אבל אני לא מבינה למה הגוף לא נפטר מזה לבד, כמו שקרה בהפלה קודמת שלי. אני כל כך כועסת, מתוסכלת, חרדה, עצובה וזועקת- למה זה מגיע לי????

אוף איזה כואב הילה❤ קראתי בכל מיני מקומות שגם בשבועות מתקדמים יותר אפשר לתת לגוף זמן לעשות את זה לבד... כתבו שם שברפואה המודרנית מאוד חוששים מזיהומים וכאלה... ולכן מיד שולחים לקחת כדורים וכאלה למרות שהגוף אמור לדעת לעשות את זה לבד.... מצד שני אני לא יודעת מה מצבך ומה מציעים לך. אבל מציעה לקרוא ולחפש גם אלטרנטיבות

הייתי היום בתל השומר. הרופא הסביר שעברתי את הזמן שמחכים שזה יקרה לבד, וצריך התערבות. מחכה שהטיפול התרופתי יעבוד,.. מה איתך?

לשמחתי זה,קרה לבד. סיימתי לדמם לפני כמה ימים. עוד יש טיפה דימום קליל, אבל ממש בקטנה. והרחם נקי. הבטא התאפסה. אני מאחורי זה

🙌

איזה טיפול הביאו לך?

כדור בשתיה בשם מפיג'ין, ומחר בבוקר אני מכניסה ציטוטק לוואגינה

בהצלחה! חיבוק... תני לעצמך כת הרשות להרגיש כל מה שעולה בך

תןדה

הילה איך את מרגישה? עשית כבר ביקורת?

פיזית אני בסדר, אבל נפשית- מרוסקת. הכדורים עשו את שלהם מהר והכל יצא, ברוך השם. עכשיו מתחילה בירורים בגלל הפלות חוזרות

זה קשה אני יודעת בכיתי אתמול כל היום אבל חייבים לאסוף את עצמינו ולהמשיך תשארי אופטימית אני פה אם את רוצה לדבר או לשתף 💜

תודה אלכס! את לא מבינה.. ראיתי אישה בהריון ופרצתי בבכי. ורק שואלים אותי איך אני מרגישה, וקורה אותו דבר... איך את מתמודדת?

גם אצלי הבכי בא והולך (יש לנו עדיין הרבה הורמונים במערכת) זה פעם ראשונה שבכלל נקלט לי הריון (אז זו נקודת אור קטנה) ואני מעל 40 אז מראש אני יודעת שהסיכויים להגיע ללידה נמוכים וכמו שכתבו מעלי אני מנסה לתת לעצמי את הזמן להתאבל היה לי שבוע להכין את עצמו נפשית כי שבוע לפני הכדורים כבר גילינו שאין דופק והעובר קטן בשבוע. מעט אנשים בכלל ידעו על ההריון ואלו שידעו מאוד דואגים ותומכים ונותנים חיזוקים בעבודה בכלל לא יודעים אז שם אני חייבת להתנהג רגיל המזל זה שהמון חולים עכשיו אז לקחתי יום מחלה להתאושש וסתם הייתי בבית ובכיתי מתי שעלה לי כדי להוציא מהמערכת כמו שבטח אמרו גם לך זה כנראה קורה בגלל משהו גנטי לא תקין בהתפתחות של העובר וזה גם מה שאני מנסה להגיד לעצמי שההרגשה של הכישלון והאבל מציפה אותי. תני לעצמך את הזמן יש לך גם ככה חודש לחכות לווסת הבא תהיי סלחנית עם עצמך

סליחה על החפירה אני יודעת שהמקרה שלך מורכב יותר משלי אני ממש בתחילת הדרך וככול שהזמן עובר את צוברת יותר מטען ואכזבה אבל ממה שאני קוראת פה את (אנחנו) לא לבד, עשרות נשים עוברות את זה איתך ומבינות אותך ומחבקות אותך 💜

את אף פעם לא חופרת, אלכס. אל תקראי לעצמך ככה. את קוראת פוסטים ותגובות, ומגיבה מדם ליבך. זה מקסים בעיניי!! הלוואי והיה לי משהו חכם לומר בתגובה, אבל המוח שלי על 0 אחוז סוללה. זה אומר שהדבר היחיד שאני מצליחה עכשיו להוציא מהמערכת שלי- זה "בשורות טובות במהרה אמן"

גם לך לילה טוב 🫂