מרגישה ככ לבד בעלי כל הזמן בעבודה /לימודים שלו אני עם 3 ילדים בבית, ליומולדת שלי הוא לא עשה שום דבר .. בכללי לא עושה לי שום מחוות ואני ממש מרגישה לבד. כל ערב אני לבד מול הטלויזיה כי הוא עסוק בעניינים שלו אין שיחה אין סקס אני כל היום רק בוכה למה זה מגיע לי??? אני עושה הכל בבית, למה אני לא יכולה להרגיש קצת כאילו אכפת לו ממני??? בא לי להתגרש

אמרתי לו ובכיתי את חיי הוא כל פעם אומר לי שהוא ישתפר וכו ובוכה שהוא רוצה אותי ואת הזוגיוץ שלנו בחזרה, מתחנף אליי כמה ימים ואז שוב הגלגל חוזר .. פשוט נמאס לי לחיות לבד

ומיותר לציין שאני משקיעה בשבילו ואפילו כשהוא התחיל עבודה חדשה או סתם כשהיה צריך חיזוק קניתי לו ספר/ בגדים כדי שירגיש טוב עם עצמו.. כי מי לא רוצה שיפרגנו לו? אז למה למה אפילו ביומולדת שלי לא עשית כלום? אבל כלום!!! אני ככ פגועה בחיים שלי לא הרגשתי כל כך עצובה

אני כל כך רוצה אבל אין לי את הכסף לזה .. אני בבית מטפלת בילדים

יו עדיף שתתיעצי עם מישהו קרוב אליך חברה או הורים שלך תשתפי את הקעס שלך זה מוריד ממך את הקעס אל תשארי את עצמך ככך

אין שום סיבה שבעולם שתרגישי לבד , תעשי שיחה עם בעלך ותסבירי לו כמה שהוא לא בסדר

הילדים יכולים להיכנס למסגרות ותמצאי עבודה? ככה תיהיה לך שגרה אחרת, חיים אחרים יש עזרה ממשפחה? (בני כמה הילדים?)

את האמצעי הכנסתי לא מזמן למעון הוא בן שנה וחצי ואני עם תינוק בן 3 חודשים בבית לא אשלח אותו עכשיו זה ממש מוקדם...

חוץ מלשתף ולהגיד איך את מרגישה אני חושבת שאת בעלך את לא יכולה לשנות השינוי צריך להתחיל בך ומתוך המודעות שלך היחסים בנכם ישתנו. אני יודעת שרופא משפחה יכול להפנות ליעוץ לנשים בהריון ואחרי הריון תנסי לדבר עם רופא המשפחה שלך. זה דרך הקופה שזה בחינם https://www.clalit.co.il/he/pregnancy_and_birth/Postnatal/Pages/postpartum_depression.aspx אני בטוחה שעוד הרבה נשים מרגישות ככה וזו באמת שאלה איך משתפים את הבעל בצורה שמסבירה את הקושי שלך אבל לא שופטת או מבקרת אותו. אולי אפשר להתחיל בלהגיד לו את הדברים הטובים או לתת הצעות או בקשות או משימות קטנות ולתת חיזוק חיובי כל פעם שהוא מפרגן. אני בטוחה שגם לו קשה לראות אותך בוכה כל הזמן. הוא בטח אוהב אותך הרי התחתנתם זו תקופה קשה לשניכם