היוש, ילדתי לפני 6 שבועות בערך ואני משוגעת מאהבה על הבייבי, אבל שמתי לב שאין לי מספיק סבלנות לשבת לדבר איתה להיות איתה, הכל כל כך טכני אוכל, מקלחת, טרמפולינה, החלפת טיטול, כי רק במצבים האלה היא רגועה, לרוב במצב עירנות היא בוכה, או מגניבה לי מבט מחייך ואחכ שוב בוכה כי סובלת מגזים ריפלוקס ועוד.. אני מרגישה שאני לא מספיק מנסה להתקרב בגלל זה, כל מה שאני עושה זה לשים לה מוצץ ולהרגיע כדי שתישן ויהיה לי את השקט שלי וזה ממש לא מה שדמיינתי או רציתי, מרגישה לא מספיק סבלנית כלפיה האם זה גיל שצריך לשבת לדבר איתם להיות איתם או בשלבים יותר מתקדמים? אני מנסה ולומדת להיות אמא רוצה להיות הכי טובה שיש..

ככה זה בהתחלה, זה ממש טבעי.. את כ''כ עייפה ואין לתינוק הרבה זמן ערות גם ככה. תמשיכי בשלך וחכי לגיל 3-4 חודשים. את תראי שהיא תהיה יותר עירנית ותתחילי לדבר ולשיר לה. זה יבוא לבד!! בגיל חצי שנה היא כבר תתחיל כל פעם לעשות דברים חדשים ואת לא תפסיקי להתרגש ממנה 😜

ונשמע שאת האמא הכי טובה שיש אגב..... ♥️♥️

תודה על החיזוק 🙏 באמת מחכה שתגדל קצת יותר.. אגב לא מצליחה לשחרר אותה ולצעת לבלות, לא מצליחה לחשוב שמישהו אחר ישמור עליה ולא אני למרות שהיא ישנה רוב הזמן מתי זה עובר? 😞

אני גם לא רציתי לצאת מהבית ב3 חודשים הראשונים וכל פעם שיצאתי באותו רגע רציתי לחזור הביתה היום אין לי בעיה לצאת לבלות ולחזור

לא יודעת להגיד לך מתי זה עובר כי לא היה לי את זה. בהתחלה הנקתי אז לא יכולתי לצאת אבל כששאבתי ונתתי למישהו אחר אז כן יצאתי. סמכתי על בעלי/אמא שלי/הורים שלו.. ידעתי שהם מאוהבים בו ויטפלו בו יפה. תצאי!! אפילו לשעה-שעתיים סיבוב בקניון עם חברה או עם הבנזוג.