היי אשמח לעצתכן❤️ בעלי בדרך כלל בחור זהב, כולם יעידו עליו כך נותן מעצמו, מוכן לוותר על הרצונות והדברים שלו בשביל המשפחה והחברים ופשוט בחור ממש ממש נחמד. אבללללל כשאנחנו רבים, או כשלפעמים הוא מעצבים או עייפות זורק לי מילה פוגעת (לא קללות) או מתנהג בצורה אגואיסטית (כמו לקום ב12:30 בצהריים כשיש לנו תינוק בן 4 חודשים בלי עזרה בכלל!!) ואני בוכה מזה, הוא פשוט מתעלם מהבכי שלי, מתעלם!!!! מקסימוווום אומר שהוא מצטער וגם זה נשמע לא עם כוונה. מאיפה הרוע הזה לראות את אישתך בוכה ולהתעלם?? להמשיך לישון או ללכת להניח תפילין או כל דבר אחר איך?? לא מצליחה להבין איך הוא ככה.... ותמיד היה ככה, פשוט אחרי החתונה והלידה אני מצפה ממנו לשנות את ההתנהגות הזו וזה לא קורה!! כל פעם אומר שהוא מבין ןשהוא דפוק ובכל זאת כשאני בוכה- תמיד תמיד מתעלם....

אני יכולה להגיד לך שבעלי לא רץ אלי כל פעם שאני בוכה ואני מרגישה עם זה לגמרי בסדר כשרק הכרנו כל בכי שלי היה נבהל ומתרגש אבל זה עבר די מהר 😅 נראה לי שהם פשוט מבינים שזו אחת הדרכים שלנו להתמודד ולהביע עצב/כעס ולפעמים אנחנו לוקחות את זה כיותר כבקשה לתשומת לב והם לא רואים את זה ופשוט מחכים שנירגע.. בכל מקרה אם אני בוכה לרוב זה בחדר ולא באמצע הסלון והוא לא לידי מלכתחילה אני חושבת שאם זה באמת מרגיש לך כהתעלמות אז תדברי איתו שוב ושוב ושוב ואפילו תוך כדי הריב עצמו תבואי ותזכירי לו את הפעמים האחרונות ולא רק אחר כך…