חייבת לשתף אותכם אולי תעזרו לי אני כמה ימים בוכה בטירוף משתגעת מהבלגן שבראש חושבת על לידה ועל זה שאני לא מסוגלת לסבול כאב ויש לי טראומה מזריקות (אם תגידו לי יש אפידורל זה לא מרגיע אותי) גם הלידה ממש קרובה הייתי בוכה מכאבי מחזור איך אני אסבול צירים למה אני במצב הזה איך ממשיכים מכאן יש לי מחשבות סיוטטט שואלת את עצמי למה נכנסתי להריון איך אני אברוח מזה תהיו איתי בבקשה אני כל כך פוחדת הריון ראשון ואני צעירה ולא שיתפתי אף אחד

התחושות שלך לגיטימיות לגמרי! יש מלא חששות ומה יהיה ואיך יהיה מה שעוזר לי באופן אישי זה קודם כל האמונה ולהרגיש איתי את הקדוש ברוך הוא וגם להביין שזה נכון כואב מאד וקשה ולא נעים אבל זה זמני לחלוטין וממש אוטוטו זה נגמר וזהו פשוט לקבל את זה ולהתמודד עם זה וזהו ברגע האמת לא תהיה לך ברירה אלא להתמודד וזה פשוט יחלוף… חשוב גם לזכור שאחרי הלידה את צריכה לקחת את הזמן שלך הפיזי והנפשי להתאוששות ולדעת שזה בסדר לא מיד לחזור לעצמך פשוט רוגע וסבלנות והכל עובר בעזרת השם תלדי בקלות ובידיים מלאות

לידה זה לא כזה כואב !!! נשבעת שהייתי במצבך והלידה הרגישה בסוף כמו קקי גדול שמחכה לצאת ואת לוחצת !! ממש לא ביג דיל כמו שכולם מספרות... ומה, הכל עובר כל כך מהררררר פוף את כבר בחדר יולדות ישנה לך בכייף וקמה לארוחת בוקר . קחי מלונית אם אפשר,כייף גדול

תודה לכולן כיף לשמוע אותכן♥️ סרי נשמע כמו חלום