סיפור הלידה שלי! התכנון ללדת ב11/11… אז ב10/11 בערב שתיתי ארבע כוסות תה עם מקלות קינמון ועליתי הרבה במדרגות (גרה קומה רביעית). נכנסתי לישון בשעה אחת בלילה וקמתי בשלוש וחצי כי הרגשתי שמשהו חם נוזל ממני, ואיך שקמתי מהמיטה ונעמדתי, שלולית מתחתיי. בעלי קם וראה את המים אמר לי מהר לבית חולים את בלידה, בהתחלה רציתי למשוך עוד קצת בבית אבל הכאבי בטן לא איחרו לבוא. בארבע הגעתי לבית חולים בודקים פתיחה ישר בלי מוניטור בלי כלום כי ראו שיורד לי מלא מים ואני סובלת אז כנראה הבינו לבד שאני בתנאים ללידה. איך שבדקו פתיחה הופ פתיחה 4, כעבור 15 דק פתיחה 5.5 התחננתי לאפידורל פחדתי שלא אספיק. האחיות ניסו לשכנע אותי שלא כדאי כי אני ממש בסוף וזה מתקדם במהירות. וגם הכאב שהרגשתי לא כזה נורא כמו שציפיתי, הכאב היה רק בבטן, אפילו לא טיפה בגב. קיצורר לא ויתרתי על אפידורל, איך ששמו לי אחרי 10 דקות מרגישה בגן עדן בודקים פתיחה והיי אני בפתיחה 9.5. המיילדות בהלם ממהירות הלידה וההתקדמות במיוחד שזה הריון ראשון. בפתיחה עשר לחצתי חצי שעה (השלב הכי קשה) עד שהוא יצא וראיתי את הדבר הכי יפה בעולם. לידה שנמשכה משעה 4 בבוקר עד 7:02 בלי קרעים ובלי כלום. חלום לא? ואז מתחיל הסיבוך, יש היפרדות שיליה היא עולה לתוך הרחם ולא מוצאים אותה כמויות הדם שיצאו ממני מילאו את החדר, ופה התחלתי להתמוטט, סחרחורות, הקאות ומה לא… 7 רופאים רצים לחדר בלחץ נוראי ופה אני מתחילה להישבר, מלידה שהייתה חלום בעצם הפכה לסיוט. בכיתי כאבתי והתחושת חוסר אונים של הרופאים תיסכלה אותי. אחרי שעתיים שלוחצים לי על הבטן ומיילדת שדוחפת את הילד שלה עד סוף הרחם וקורעת אותי מצליחים להוציא אותה. טראומתי אכן אבל ברוך השם עבר. 🥳🥳🥳