מרגישה שאני סובלת מפיצול. מצד אחד ממש רוצה להיות בבת ים הילד ולהביא עוד בלי לחשוב יותר מידי על העיתוי טץועל הוצאות כלכליות. מצד שני מפחדת להתחרפן בבית לא יודעת אם אצליח לא להכניס כסף לבית. יש לי עבודה מאוד מחייבת ואינטנסחבית ומרגישה שזה בא על חשבון השקט הנפשי והילדים שלי. כל פעם חושבת על אם לא הייתי עובדת שם ןףומרגישה נושא עם עצמי שאני לא מספיק בבית.

יכול להיות שאפשר למצוא משהו בין לבין. עבדתי בעבודה אינטסנבית עם הרבה שכר בצידה אבל הרגשתי שאני מפרפרת בטירוף כל הזמן בין העבודה לילד לאחרונה התפטרתי ומצאתי עבודה כמרצה יומיים בשבוע עם שכר שעתי כפול. אז אני מרוויחה קצת פחות ממקודם אבל עדיין מביאה לא מעט ויש לי הרבה זמן עם הילד תחשבי אם יש בתחום שלך אפשרות למשהו כזה שמאפשר לך להוריד אחוזי משרה

הודיני יש אפשרות לעשות הרצאות. אבל מרגישה שאן לי אומץ לעזוב את כל ההשקעה שלי .. האמת חשבתי על זה לא פעם. אולי בעזרת ה' עם הילד השני אני באמת יתחיל ללמד מה למדת אם אפשר לשאול?

למדתי אדריכלות. עשיתי סטאז שלוש שנים ובמצטבר עובדת במקצוע 7 שנים. זה מאוד אינטנסיבי. והבוסים בתחום זוועה. בעבודה הייתי מרוויחה בין 12-13 ברוטו. עכשיו משלמים לי 120 לשעה ואני עובדת כולה יומיים בשבוע. אז נכון, זה לא הסכומים של משרה מלאה- אבל השקט הזה שווה כל כך הרבה. בהמשך אולי אגדיל את המשרה