אני חייבת לפרוקק מרגישב שאני יוצאת מדעתייי שמתי את הילד לפני יומיים בגן פעם ראשונה הוא בן 10 חודשים בהדרגה כמובן ואני הולכת משם שהוא צורח ובוכה וקורא לי אמא אני מרגישה רעה רעה איך אני יכולה לעזוב אותו בגן הילד כבר צרוד מרוב שהוא בוכה מצד שני אני חייבת להתחיל לעבוד ושלו יהיה שגרה מסודרת אני לא מצליחה לתפקד ולעשות כלום 😞😞😞

זה באמת קשה!! הבת שלי בת 3 בגן עירייה, פעם ראשונה שהיא במסגרת, והיא עדיין (מתחילת השנה) בוכה כשאני הולכת .. זה שובר אותי ממש כי אני לא מצליחה להבין למה... בסה'כ היא נהנית בגן וכייף לה והיא מספרת.. אבל עדיין לנו זה קשה.. מאוד מבינה אותך! אבל ברגע שתחשבי שזה בשבילה כל מה שאת עושה, זה יותר ירגיע אותך (בימים הראשונים הרגשתי מזעזע ששלחתי אותה .... אמרתי לבעלי שאני אמא רשעית שככה אני משאירה אותם שם כשהיא צורחת שהיא רוצה אותי זה קורע ת'לב 💔💔 הייתי בוכה יחד איתה... עד שהייתי לוקחת אותה חזרה) יעבור לנו...😉

אני יגיד לכם מנסיון ככל שאתם יותר רגועות ככה הילד יהיה יותר רגוע. כשהילד בוכה לא לנסות לחשוב על טובת הילד בלי יותר מדי רגשות אתם הרי יודעות שהוא נהנה שם ושהוא בידיים טובות תחייכו אליו תשדרו לו שהכל בסדר וזה רק לכמה שעות. אפילו תיכנסו איתו לגן ותתלהבו מאיזה משחק ותראו לו שהכל בסדר. מבטיחה לכן שהילד הרבה יותר רגוע ככה ויסתגל יותר מהר. כשאמא משדרת מצוקה הילד קולט את זה. אני רואה מנסיון את הבת שלי בגן ואיך אני עוזרת לה להיכנס לגן בבוקר לעומת אמהות אחרות שכמו שאתן אומרות הילד בוכה והם רק נראות כאילו בא להם לבכות

לנסות לחשוב על טובת הילד בלי לערב רגשות* יצא לי בטעות לא לחשוב על טובת הילד😅

צודקת מוריה, אני גם מכניסה אותה לגן בלי לערב רגש... הרגש מגיע אחרי שהגננת סוגרת את הדלת .... אני אפילו מחכה חצי דקה ושומעת שהיא נרגעת.. בבוקר היא קמה כולה מאושרת מתחננת שנלך כבר לגן ובדלת היא מתחילה לבכותתת אני רוצה את אימושש את אבושש .. חחח זה קורע לי ת'לב וזה באמת לא מובן לי למה זה ככה....