שבורה. בכל המובנים. חודש אחרי הלידה, עדיין מדממת, עדיין כאובה, עדיין מתרגלת לייצור הקטן הזה ומתחילה להפנים שהוא שלי. עד עכשיו תפקדתי כמו אמא, הכנתי לו אוכל קמתי בלילות, מקלחות, טיטולים, הרבה ידיים ושירים. אבל הרגשתי קצת מנותקת רגשית, עוד לא הרגשתי שהוא ממש הילד שלי לנצח, ועכשיו כשסופסוף מתחיל להיות החיבור, ואתמול כשכל היום סבל מעצירות ובכה ולא הורדתי אותו ממני לשניה וכאבה לי כבר היד בצורה הזויה, היום קמתי ולא יכולתי להזיז את ביד וכולה נפוחה הלכתי בבוקר לרופא, שהפנה לאורתופד, ששלח לצילום רנטגן, ועכשיו אני עם גבס ביד ימין (ואני ימנית). בעלי עובד כל היום ואני עם התינוק, ושבורה ממש. הוא בוכה ואני לא יכולה להרים אותו... לא מצליחה לעשות כלום. אנחנו גרים מאוד רחוק מהמשפחה אז אין עזרה. גם הלב נשבר.

איפה את גרה?

כפר סבא

אני במקומך הייתי הולכת להתארח כמה ימים אצל מישהו מהמשפחה שיוכל לעזור לך או לחלופין לבקש מבעלך שיוצא חופשת מחלה על מחלה של בת הזוג כי את אחרי לידה את חייבת לנוח קודם כל גם נפשית וגם פיזית ושחלילה לא יתפתח לך לדיכאוו אחרי לידה ובמיוחד שאת עם גבס ביחד שולחת חיזוקים ונשיקות ♥️

אם היית קרובה אליי הייתי עוזרת לך אבל את רחוקה לי

המשפחה שלי מקצרין ושל בעלי מצפת. , זה ממש רחוק. ואני אבקש מבעלי שיצא באמת למחלה אבל קשה לי להאמין שיוכל ליתר מיום או יומיים