לא יודעת מה יהיה איתי אני והמצבי רוח הקיצוניים שלי כבר לא נעים לי מבעלי אני כל הזמן מתלוננת וניפגעת וניתפסת על קטנות אני ממש לא שולטת בזה אני ניהייתי בילתי ניסבלת אוף העיניין הוא שעוד שניה ניראלי בעלי מתייאש ממני הוא אומר לי אני מבין שאת בהריון אבל זה כבר הזויי אני מפחדת שהוא ירים ידיים. אבל מה אני יכולה לעשות אני מרגישה שזה לא אני😭

כמוני כמוך 🙈

.

מודעות עצמית זה כבר חלק מהריפוי😅 שיתמודד קיצור חחח

גם אני הייתי ככה בתחילת ההריון זה ההורמונים מה שאני עשיתי פשוט לקחתי את בעלי לשיחה בגינה :) על כוס נס והסברתי לו שההורמונים משתוללים ואני מצטערת זה לא נשלט וינסה כמה שיותר להבין האמת הילד כבר בן שלושה חודשים וההריון מבחינה זוגית רק חיזק אותנו ברוך השם

אהובה גם לי היה את זה, מה שעשיתי זה פשוט דיברתי איתו בזמן ששנינו רגועים והכל בסדר בנינו הסברתי לו וביקשתי ממנו שינסה להבליג ולהבין אותי בתקופה הזאת כי זה המון הורמונים וחלק גדול מהדברים שאני אומרת או עושה אני לא באמת מתכוונת ובאמת כך היה הוא ספג והכיל, היו פעמים שהיה לו קשה מדיי אבל בסופו של דבר הוא הבין שזו לא סיטואציה רגילה וגם ככה קשה לי אז ניסה להקל עליי. ♥️

ככה היה לי.. לא זיהיתי את עצמי . לא סבלתי את בעלי. דיברתי איתו , הסברתי לו. כן היה יום אחד שהוא בעצמו כבר התפוצץ עלי אבל גם הוא בן אדם. הכי חשוב לדבר!! זה עובר 🤣

אמלה אני באותו המצב גם 🤣 יש ימים שאני מאוהבת בו יש ימים שאני לא יכולה לראות אותו חשבתי שזה יעבור זה לא עןבר לי רק מתגבר יותר ויותר אני יכולה להגיד לו פתאום לא רוצה לראות אותך לא אוהבת אותך יותר אני פשוט משתגעתתתת למזלי לבנתיים הוא מבין מה יהיה אני לא יודעת מקווה שזה יעבור לי מהררר🙈🙉🙊