מה הייתן עושות אם הייתן מגלות שהצד של בעלך ניסה במשך מספר שנים לשכנע את בעלך לעזוב אותך, עוד מההריון הראשון שלכם? אציין שהבעל לא עשה דבר- לא רב איתם או משהו כזה. יש לו בעיה רצינית לעמוד מול אמא שלו ואחותו. ועוד משהו- לא קרה שום דבר משמעותי בינינו. לדעתם אני ליברלית ופתוחה מדי (מפריע להם שאני והוא נחזיר ידיים באירוע או שהוא חלילה יחבק אותי לידם) עם השנים הם הפסיקו כי הם כבר לא חלק מחיינו, בעלי כן בקשר איתם אבל הם די מחקי אותנו כמשפחה.

מה אכפת לך שקט מהם יותר טוב תבני לך משפחה ותהיי בצד שלך והוא יהנה מהם עד שאמא שלו תעלם מהעולם

בעלך לצידך הוא עדיין איתך לא מעניין אותם מהם למרות כל הניסיונות להפריד זה מה שבאמת חשוב כל השאר גם אם זה משפחה זה רעשי רקע מי שרוצה להיות חלק מהמהשפחה בבקשה מי שלא להתראות הם עשו את הבחירות שלהם

אותו*

באיזה קטע מפריע להם שתחזיקו ידיים? הם חרדים?

לא כל כך שקט. בעלי בקשר איתח והח צצים ברגעים משמעותיים בחיינו ומתערבים. אבל השאלה האם בעלי היה צריך להתנהג אחרת או שאני שזה לגיטימי שהוא ינהג כפי שנהג , שזה אומר בהתעלמות. האם היה צריך להגיד להם אם אתם לא רוצים אותה אתם מאבדים אותי. בעלי עדין עוזר להם בכל דבר שירצו כולל הוצאות כספיות- לפעמים בלי שאני אדע כי זו הדרישה שלהם.

לא חרדים.

אני לא הייתי מתעסקת בזה , עובדה שאתם ביחד , הן יכטלות לתפוצץ . תמשיכי את חייך כרגיל

יש משהו במה שאת מרגישה אני פירקתי זוגיות שניה לפני חתונה בעקבות זה לא יכלתי לשאת את המחשבה שלבן זוגי אין שליטה על חייו אבל עזבי.. מה את מרגישה עם זה ? דיברת איתו על זה ? אם אתן כולכן ככה בנתק , זה לא מציק לו ? איפה הנכדים בכל זה ?

לי קשה עם זה גם מהסיבה שאת כתבת וגם כי אני מרגישה שאני לא חשובה לו מספיק. אני גם חושבת על כך שבשנים הראשונות היינו בקשר, אומנם רופף, אבל בקשר עם המשפחה, נפגשים בחגים ופעם ב בשבתות (גרים כ45 דקות ממני). ואני ניסיתי לעשות מאמץ בשביל הילדים בעיקר, שזה מה שהם חושבים ועושים. מרגישה שלא דאג לטובתי האישית.

יקרה את חייבת לדבר איתו על זה לעומק קשה לחיות ככה

כל עוד את חיה בשלום עם בעלך המשפחה שלו זה לא משנה. יכולה להבין גם אותו שלא רוצה לנתק קשר מהם לגמרי. אבל את באמת לא חייבת להיות בקרבתם. לאמא שלי היו יחסים מורכבים עם הצד של אבא והיא פשוט ניתקה איתם קשר. לא באה אליהם והם לא באו אלינו. אם היה משהו בקשר לילדים הכל אבא שלי היה מתווך. וזה עבד, לא צריך בכח להיות עם אנשים שלא טוב לנו איתם.

ואבא שלי היה לוקח אותנו פעם בשבוע לסבים והם כן עזרו למשל כשאחי הקטן היה בכיתות הנמוכות. סבתא שלי הייתה אוספת אותו מבית הספר ונותנת לו ארוחת צהריים ואחרי זה היעתי אוספת אותו הביתה. זה לא השפיע לרעה על היחסים שלנו הנכדים עם הסבים. ברגע שאמא התרחקה אז גם הרוחות נרגעו כי היה פחות על מה לריב.

אני לא הייתי מסוגלת להיות עם חמותי ביחסים כאלה ובמקביל לסמוך עליה עם הילדים שלי .. אין לזה צורה ברור שהוא יכול להיות בקשר עם המשפחה שלו . זאת המשפחה שלו!, יחד עם זה , הוא בחר אישה לחיים. הוא לא יכול לעזור כלכלית ונפשית למשפחה שפסלה אותה ובמקביל לחיות איתה כאילו הכל בסדר צריך להגיע להסכמות שיהיו טובות לשני הצדדים

הייתי נפגעת מאוד וגם מתרחקת ולא מדברת איתם

תודה בנות על תשובתכן. נתתי לי חומר למחשבה.

כל עוד בעלך מתנהל איתך באהבה והכל כרגיל הייתי שמה עליהם זובור וממשיכה להנות מחיי עם בעלי!! כל עוד זה לא מפריע לזוגיות שלכם שיקפצו לכם וידברו עד מחר