פריקה** אני כמה ימים אחרי לידה אני גמורה מעייםות עוד לא התרגלתי לכל המצב החדש שיש לי ילד ואני כבןלה אליו אני הורמונלית בטירוף באלי הבית אבל חייבת רת העזרה בבית של אימא אני רק רוצה לישון ולהיות מחובקת עם בעלי ואני לא יכולה לגעת בו מרגישה שגם הוא בטירוף מנסה לשאול לתמוך אבל מרגישה שקשה לו ממש אני לפעמים אני שואלת את עצמי למה הייתי צריכה את זה ואז אני רואה את התינוק שלי ואני רוצה להביא לעצמי סטירה שאני בכלל חושבת על זה מצד אחד מטורפת עליו מצד שני אני מתגעגעת לחיים שלי לפני אני מבולבלת מרגישה לבד מרגישה מוזנחת ומידלדלת באלי לבכות ואין לי כח לאנשים באלי לצאת לנשום אויר ולא יכולה אני ממש לפני קריסה אוף פשוט רציתי לשתף ולא היה לי איפה...

זה ממש טבעי את צריכה לישון קצת... תבקשי מאמא שלך שתשמור עליו לכמה זמן ותנוחי תצברי כוחות ותראי שהכל משתפר

לגיטימי לגמרי. תשתדלי לצאת כל יום אפילו עם הבייבי לטיול בוקר זה מאוד עוזר, לאט לאט תתחילי להיתרגל ולהיכנס לרעיון שאת אמא.

ולישון כשהתינוק ישן להשלים שעות שינה.

אני ממש מזדהה איתך, אני הייתי חודש שלם בהלם מוחלט לא קלטתי מה קורה איתי הייתי הורמונלית ועייפה בטירוף... את לאט לאט תתחילי להתרגל להכל ❤️

גם אני הרגשתי ככה זה עובר מאמי כול הורמונים

טבעי לגמרי!! אני גם הרגשתי ככה בלידה הראשונה אצלי זה השתפר פלאים אחרי ה6 שבועות וכשנגמרה הנידה דברים התחילו להתבהר… עם הזמן מתרגלים לחיים החדשים ולומדים למצוא את הזמן גם בשבילך💕