אם בחדר לידה ייראו שיש לי צלקות מגיל ההתבגרות שחתכתי את עצמי, יכולים לעשות לי בעיות על זה? ובאמת שזה לא היה מדיכאון זה סתם מרד של גיל ההתבגרות.

הם לא חייבים לדעת ממה הצלקת

אבל רואים.

הכי הרבה יזמינו לך שיחה עם פסיכולוג במחלקה

אם זה בולט ואחת האחיות תשאל תמציאי משהו ואל תגידי מה שכתבת פה, תגידי שתקף אותך כלב בילדות אומשהו כזה כי אם תספרי שהיית חותכת את עצמך כן היא יכולה להעביר את זה הלאה ח״ו לרווחה וכו׳

לא רואה סיבה למה לא להגיד ״קשיים של גיל ההתבגרות״ וזהו. זה לא מעיד עלייך לרעה , בטח אם את לא מנסה להסתיר ואומרת באופן גלוי.

אני לא מעוניינת בשיחה עם פסיכולוג אני לא בדיכאון, פשוט בגיל 14 הייתי ילדה טיפשה שרצתה תשומת לב

תאשימי את החתול שלך

אני חושבת שאם אני אשקר זה יהיה יותר מוזר

את יכולה להגיד את האמת לא יעשו מזה כזה סיפור בסהכ יבדקו איתך עוד אנשי מקצוע שהכל בסדר

ואת בטוחה שראו את זה בחדר לידה ? ולא שאלו?

קודם כל לא נראה לי שייחסו לזה חשיבות. דבר שני אם ישאלו לגבי זה תמציאי- תגידי שנכוות מהסיר או נפלת מאופניים כשהיית קטנה

.

אם זה לא טרי ורק צלקות ושואלים. פשוט תגידי את האמת בדיוק כמו שרשמת גם. לא יזמינו לא רווחה ולא פסיכולוג. שקר יזהו מיד כשקר כי קל לזהות צלקות של חיתוך עצמי. כל עוד אין משהו טריאזיודעים שאין בעייה כרגע ויאמינו לך שזה מגיל ההתבגרות

לא יגידו לך כלום אחות ורופאה יודעות להבדיל בין צלקת טרייה יחסית לאחת ישנה ראו מליון כאלה אין לך מה להתרגש במידה וישאלו תגידי שזה קרה בגיל ההתבגרות למרות שאני בספק אם ישאלו

שימי מייקאפ וזהו

התיק שלך כקטינה הוא חסוי ולא ניתן באופן חוקי להשתמש בשום דבר שקרה כשהיית קטינה, כדי להגביל אותך כיום כאמא. ובכל מקרה אף אחד לא יתייחס לזה כנורת אזהרה אם זה משהו שקרה לפני הרבה שנים

תהיי אמיתית. תגידי שזה משהו שעשית לצומי בתור נערה מתבגרת ולא הבנת את המשמעות של זה. לא אמורה להיות כל בעיה, לכל אחד יש עבר ולא צריך לשפוט על פיו בכזאת חומרה, אל תדאגי