יצאתי מהבית בעצבים, השארתי את הילדים עם בעלי רעבים, מלוכלכים והבית הפוך לגמרי. אין לי כבר כוחות, מרגישה אפס ומובנת מאליו. כולם פשוט דורכים עליי, אין לי שום דבר מעצמי, על הכל ויתרתי למען האימהות. פשוט יושבת ברחוב ובוכה.

למה עצבים? קרה משהו ספציפי? יש ימים כאלה זה בסדר תהיי קלה עם עצמך

תקני לך משהו לשתות תתקלחי שימי קצת מוזיקה שאת אוהבת

בא לי פשוט לבוא ולחבק אותך , כל אמא היא פשוט מלכה שמוותרת על כל כולה בשביל האימהות והמשפחה שלה.. את מלכה אמיתית וגם אם שוכחים להגיד את זה הסביבה הקרובה זה כי זה הטבע של בני אדם להתרגל לטוב מהר.. תחזרי הביתה תחייכי תהי גאה בעצמך על הבית שאת מחזיקה ועל המשפחה שהקמתם❤️ ותשתפי את בעלך… כשתרגעי קצת ולא מתוך סערת רגשות, את חייבת לשתף אותו בתחושות שלך

את מלכה מאמי ואת אמא מדהימה ואשת חייל אני בטוחה בזה! שולחת לך חיבוק ענק🤍 תחזרי הביתה תתקלחי ותחזרי לעצמך🌸

ואי כמה אני מבינה אותך שולחת לך חיזוקים וחיבוק גדול תעדכני שהסערה מאחורייך ❤️

חיבוק❤️❤️ אחרי כל מה שהמדהימות לפני כתבו, אין לי מה להוסיף!!!

איזה נסיכות אתן! אשכרה בכיתי מהתרגשות מהמילים שכתבתן. כ"כ הייתי זקוקה למילים חמות ומעודדות. מעדכנת שחזרתי אחרי שעה, רק כי היה לי כבר קפוא בחוץ. חזרתי לאותו בלאגן עם ילדים מג'וייפים. בעלי לא עשה כלום איתם! איזה עצבים הוא הביא לי. התאפסתי רגע בחדר ואז יצאתי אליהם לארוחת ערב, בזמן שאכלו סידרתי ת'בית וכדי להעיר את בעלי שיזיז ת'עצמו, אמרתי לו שההורים שלי בדרך אלינו 😆 מיד קם וסידר. מצחיק אבל עצוב. סיימו לאכול, קילחתי באהבה וסבלנות והם נשפכו במיטה. אגב, בעלי עד עכשיו מחכה להורים שלי. מתי לספר לו???? 🤭🤭🤭🤭

תותחית כל הכבוד

חחחח ענקית אתתתתת כשתשבו יחד בשקט שלכם, תפרקי את מה שעל הלב שלך, תשתפי אותו בהרגשה ותספרי מה קרה... בטוחה שהוא יבין❣️