שבוע 34 אני מפחדת מהלידה המתקרבת לחוצה מאוד גם אתם הרגשתם ככה?? אני כל הזמן עם הפחד הזה מהלא מודע האם אני אמות האם הכל יעבור בשבלום האם יהיה לי זיהומים סיבוכים.... איך עוברים את הדבר הזה. אשמח אם תשתפו אותי במה הרגשתם

ניסיתי מאוד לחשוב חיובי, לעשות דמיון מודרך ללידה מאוד עזר לי

כשיתחילו הצירים כל הפחדים יתפוגגו ישאר רק הרצון ללדת כבר 🤣 יהיה בסדר ! תחשבי חיובי וכך יהיה

אני ההפך ממך ..אני שבוע 32 ואני ממש אדישה לזה ...זה עוזר תי להישאר רגוע מקווה רק שבלידה אני לא אחטוף כאפה בגלל האדישות

את לא לבד.. אני גם בהריון ראשון, עברתי סדנת הכנה ללידה וזה עזר לי מאוד.. עדיין יש פחדים פה ושם.. וזה טבעי לגמרי!! ננסה לחשוב חיובי ובעזרת ה' הכל יהיה בסדר🙏

אני הכי מבינה אותך בעולם. כל ההריון בכיתי והכנתי את בעלי שאני חס וחלילה הולכת למות, במיוחד שזו מחשבה שאני סוחבת איתי מילדות אחרי שראיתי סרט שהיתה בו סצנה של מוות בלידה. בסוף אכן היתה לי לידה קשה אבל כל המחשבות האלה כבר לא היו לי בראש. האפידורל השכיח ממני בכלל את כל הכאב והיתי עסוקה רק בבלחוץ ולהוציא אותו ולא הרגשתי שום כאב. אם אני עברתי את זה עם כל ה"אינטויציות" שהיו לי ועוד אני בכלל סובלת מוגיניזמוס וחשבתי שהוא לא יצא לי מהפתח אז את תעברי את זה כמו גדולה ללא שום סיבוך בעזרת השם

וואי כמה פחדתי את לא מבינהההה!!! כל פעם שחשבתי על זה התחילו לי דפיקות לב... אז קודם כל, מלא תפילות. בעיקר בהדלקת נרות לבקש הכללל מיילדת טובה, לידה מהירה וקלה, אשפוז מהיר, ללא כאבים.... ממש הכל. ואחת השאלות ששאלתי כאן הייתה, האם הלישה היא מפחידה כמו בדמיון. והתשובות היו לא. אז יכולה להגיד לך גם, זה ממש לא כמו בדמיון. בלידה את פשוט זורמת עם זה. חיה את זה.. זה סבבה לגמרי!! ממש לא כמו בפחדים.