סורי אבל קשה לי להבין למה מי שלא מניקה מרגישה אשמה או משהו..

יכולה לענות על עצמי בלבד לא יודעת מה אחרות מרגישות, אני ניסיתי כמעט חודש להניק, לקחתי יועצות הנקה (כן כמה), ולא הצלחתי. והרגשתי אשמה על כך שמשהו שאמור להיות כל כך טבעי והכי בריא לתינוק אני לא מצליחה לעשות למה אחרות מצליחות ואני לא? אבל בהמשך הפנמתי שאמא מאושרת ונינוחה יותר חשוב מהנקה וטפו טפו הבן שלי גדל לתפארת על מטרנה... כמובן שאני אנסה שוב כי זה מאוד חשוב בעיניי אבל זה לא יהיה סוף העולם אם לא אצליח

קודם כל זה לא כולן אבל מי שכן, מרגישה אשמה כי רצתה מבחינתה את מה שהכי טוב לילד ואולי לא הצליחה וגם החברה קצת מכתיבה ומאשימה הכותבת איננה מניקה ולא מעוניינת ולא מרגישה אשמה חחחח

לא הרגשתי אשמה גם לא חצי הנקתי עד גיל 3 חודשים והספיק לי

ממש לא מרגישה אשמה שהפסקתי. אני חוזרת לעבודה ולא רוצה להתעסק בזה.

לא הרגשתי אשמה בכלל..יש כאלו שלא בנויות לזה.. הסביבה נותנת להרגיש אשמה

נכון אבל באמת הרגשתן שזה מה 'הסביבה משדרת? אני הרגשתי שאני מקנאה פשוט במי שלא מניקה

אמא שלא מצליחה להניק לנותנת תחליף לתינוק שלה זה לא אומר שהיא אמא פחות טובה, היא יכולה להיות אפילו אמא יותר טובה, והעיקר שהתינוק שבע ובריא וגדל זה הכי חשוב, אני גם לא מניקה למרות שמאוד רציתי ולא הצלחתי

אמא שלי חפרה לי להניק וגם חמי ושתיהם לא עניינו אותי כלכך חח אל תקחי את זה קשה וגם הסביבה לא תיקח את זה ככה ואגב זה לא רק אמא שלא מצליחה גם אמא שלא רוצה להניק לא אומר שהיא אמר פחות טובה