ממתי הג׳ינס כבר לא נסגר לכן?

תגידו אני סיימתי להניק סוף סוף אחרי שנה וחצי של הנקה ובמהלך כל השנה וחצי לא קיבלתי מחזור בכלל בכלל בכלל . איך שהפסקתי להניק קיבלתי מחזור אחרי שבוע ומאז אני מנסה להכנס להריון כבר 4 חודשים ללא הצלחה . עכשיו הקטע הוא שכל מחזור אורך לי 6 ימים וגם אחרי יש טיפטופים כאלה ויוצא שהמחזור שלי ארוך וככה אני מפספסת את הימי ביוץ שלי . מה עושים במצב כזה ? יש פה מישהי שמבינה אותי או שהייתה במצב הזה והביאו לה פיתרון? לפני ההריון הראשון שלי הייתי שנים על גלולות (7 שנים על גלולות) ואני רגילה שהמחזור שלי בא בדיוק בזמן והיה 5 ימים בדיוק בלי כאבי בטן בלי דימומים מטורפים בלי כלום הגלולות היו עושות לי חיים קלים וסדר ממש המחזור שלי אז היה חלום ותמיד הייתי מרגישה מתי אני בביוץ ועכשיו הכל השתנה מחזור מבולגן דימומים ארוכים וכאבי בטן של החיים שבחיים לא חוויתי ועכשיו אני לא מרגישה כבר מתי אני בביוץ וכל פעם צריכה לעשות בדיקות ביוץ כי הכל משתנה וואי זה מטורף מה זה לא ידעתי שלהכנס להריון שני יותר קשה מהריון ראשון. הריון ראשון על הפעם הראשונה שהפסקתי עם הגלולות ישר נקלטתי וזה אחרי 7 שנים רצופות שהייתי על גלולות אז אני משתגעת מה קורהההההה עכשיו מה הסיבה שאני לא נקלטת זה משגע אותי משגעעעעעעעע!!!

38+4 עובר במצג עכוז מתה מתה מתה מפחד מהיפוך כי לא בא לי להתערב במה שהטבע לא עשה ומצד שני כל כך מפחדת מקיסרי 😔😔😔😔

עשיתי היום העמסת סוכר 100 בגלל שהרופא חשד מעובר גדול. בצום תקין, אחרי שעה בטווח אבל אחד לפני הגבול (179 מתוך 180) והשאר גם כן בטווח. האחרון לא נכנס בתמונה אבל הוא בדיוק במרכז. זה נחשב סכרת גבולית? או שאפשר להיות רגועה שהכל תקין? הפחד שלי שהוא כזה קצת מחמיר בהכל ומפחדת שיגיד לי עכשיו לנטר סוכר כל יום ולהתחיל מעקב בהריון בסיכון וכל הסרט הזה כשבכלל אין צורך באמת, כמו ששלח ל100 למרות שבהיריון הקודם הבן שלי היה באותו משקל בדיוק רק שהיינו אצל רופא אחר שלא חשש בכלל. מה דעתכן? אפשר להיות רגועה???

מסתובבת בימים ולילות, חצי בנאדם, חצי אישה, חצי אימא טריה. אף אחד לא מלמד אותך להיות אימא, אף אחד לא מלמד אותך להתמודד עם האימהות. היא הייתה חלק ממני תשעה חודשים וברגע אחד יצאה ונפרדנו, אנחנו שתיים אבל אחד, היא עדיין חלק בלתי נפרד. כל כך בלתי נפרד שלפעמים אני שוכחת את עצמי, הכל רק היא. והיא יצאה מתוכי, רגע שאת לא תביני עד שלא תחווי, אבל זה לא אומר שברגע אחד את תתאהבי. את ברגע אחד הופכת לאימא אבל גם זה לא מיידי. האינסטינקט קיים אבל יש פער, בין האני ללהיות אימא שלה. ברגעים של משבר כשהדמעות שלי צונחות עליה, נשבר לי הלב. מנסה לאסוף את עצמי בשבילה, ואולי בכלל בשבילי. לא רוצה להרגיש חצי בנאדם, חצי אישה חצי אימא. רוצה להיות אישה שהיא אימא, את זה אלמד בעצמי.