פוסט פריקה. ילדתי לפני 9 חודשים . מאז מרגישה שנעלמה לה שמחת החיים האמיתית שהיתה לי לפני . מרגישה שאין לי זמן לעצמי , שאין לי חופש, שאין לי אוויר . הייתי בטוחהש אהיה האמא הכי מתפקדת , מאושרת וקורנת בעולם ומסתבר שבדיוק ההפך. אמרו לי שכשילדים מגיעים לעולם מבינים מה המשמעמןת האמיתית של החיים . לא מרגישה שאני מרגישה ככה . מרגישה נורא שאני רושמת את זה אבל זו האמת . יש מזדהות בצורה כזו אחרת ?

אני חושבת שאת צריכה לקחת לעצמך חופש , לצאת אם חברות או לבד אם הבעל בלי הילד/ה לכמה ימים ופשוט לנוח ולהיות עם עצמך. אני נשארתי אם הילדה שנה ו4 חודשים בבית ( סיימתי תואר ראשון ויתרתי על הקידום האישי שלי בשביל להיות איתה ) זה קשה לפעמים ,אין אוויר ואין חופש אבל זה שווה את זה, לפעמים זה מתסכל שכל החברות שסיימו איתי מצאו עבודה ואני עדיין ללא נסיון ומנסה למצוא את המשרה הראשונה . אני משתדלת לצאת לבד ללא הילדה פעם בשבוע וכשצריכה את הזמן שלי עם עצמי מבקשת מהסבתא לשמור . אגב לא מכירה אמהות ''קורנות '' 😅 בגילאים האלה חח

וואלה מרגישה אותו דבר

מחפשת ריגושים כל הזמן