אני באמת לא יודעת מה עושים במצב כזה!!… יש לי תינוקת בת שנתיים ו 4 חודשים, אנחנו כבר מזמן מתמודדים איתה עם בעית לחץ חברתי אפילו מקרובי משפחה ( מפחדת ובוכה להתקרב לדוד, בני דודה..), אז הבעיה היא כך שאני עברתי הדרכת הורים וזה באמת עזר ואחרי שסימתי את ההדרכה המצב שוב התדרדר, הבעיה היא שחמותי ואחותו של בעלי הם רוצות שהתינוקת תשחק רק איתם ולא משחררים אותה בכלל! חמותי רוצה שהתינוקת תשב אצלה כל הזמן וכל פעם שהיא מחפשת אותי היא ישירות קורת לה, אחותו של פעלי רוצה שהתינוקת תעדיף אותה ותחבק רק אותה!!! ואני מנסה ואומרת תלכי תשחקי עם דוד שלך אבל אחותו של בעלי רוצה אשקרא שהתינוקת רק תשחק איתה ואפילו מציק לה כשהתינוקת תרצי אותי האמא ממש!!! וזה לפי דעתי מה עשה לתינוקת בעיה והיא מאוד תלותית כי בחיים לא נתנה לה לשחק לבד או לשחק עם מישהוא אחר! לא יודעת איך להעביר לה את המסר שלתינוקת שלי יש בעיה ושהיא חייבת לשחרר אותה קצת שתתן לה לשחק עם עוד אנשים מהמשפחה ולא כל הזמן רק איתה, בזמן שהיא לא נמצאת התינוקת מסתדרת יותר טוב ומנסה להתקרב לאנשים אחרים אבל תמיד ההעדפה שלה היא הדודה, ומה מציק יותר שהדודה כל פעם שהתינוקת רוצה רק אותי היא מתעצבנת ואומרת לה אסור שכל הזמן תרצי את האמא !!! אבל אותה זה בסדר

אז את אומרת בדיוק את זה. או את או בעלך, מישהו צריל לעזור לילדה הזאת. הלכת להדרכת הורים וזה עזר כי עשית את מה שאמרו לך לעשות וכשנגמר הפסקת. אז לא, תמשיכי לעשות את מה שעשית בהדרכת הורים, זה לא ש"תיקנת" את הילדה ועכשיו שסיימתם אפשר לחזור להתנהל כמו שהייתם. אתם צריכים להיות אסרטיבים. ומה זה החוצפה הזאת שהיא אומרת לילדה שלך שלא טוב להיות עם אמא? נשמע שמשתלטים לך שם על הילדה ואת מאבדת את הסמכות ההורים שלך. תעמדי על שלך. אצלנו כשהיינו באים להורים של בעלי, חמי היה ישר קופץ עליו והילד היה בוכה. ואהחנו הערנו בצורה נחמדה ואז בצורה יותר אסרטיבית. עכשיו אף אחד לא נוגע בילד עד שהוא לא מתרגל לסביבה שהוא נכנס אליה. אפשר לדבר אליו ממרחק אבל אסור להתקרב אליו עד שהוא לא רוצב את זה בעצמו. זה הפך את הילד להרבה יותר רגוע והרבה יותר אוהב את סבא. לאנשים יש נטייה להתעלם מרצונות של ילדים אבל גם להם יש רגשות כמו שלנו ולהם עוד יותר קשה כי הם חסרי אונים ואין להם מה לעשות אם תרים אותם חוץ מלבכות ולהתחנן שיעזבו אותו(גם בגיל שנתיים). את הפה והידיים של הילדה שלך ואת צריכה לעמוד על הרצונות שלה לפרטיטת על הגוף שלה ושלא יגעו בה ולא ישתלטו עליה ועלייך

צודקת לגמרייי, וזה התחיל כך היו ישר מחזיקים אותה ומנשקים אותה בלי לבקש למרות שהיא כבר בגיל שנתיים והיא יכולה להגיד כן או לא, הבנו שיש לה ויסות חושית והיא לא אוהבת מגע בכלל , אבל כשהם ראו שהיא התחילה להסכים לגעת בה אז דודה שלה ניצלה את זה לגמרי , והם אוהבים שהילד יתנתק מאמא שלו כשהם נמצאים ונתנולי כמה פעמים הערה על זה שאני מחזיקה אותה כל הזמן למרות שהיא רוצה לא מתחשבים בצרכים של הילדה , אני כמו שאמרת חייבת לעבוד על הסמכות ההורית שלי רק זה יעשה גבולות

אז את מבינה? את צריכה להפוך את זה. מי הם שיעירו לך? *את* זאת שמעירה ולא ההפך. הם לא יגידו לך מה לעשות עם הילדה שלך. וואי אם מישהו היה מעיר לי על שאהי מרימה את הילדים שלי 😶 בקיצור את צריכה ללמוד לעמוד על שלך ובעיקר כשיש לילדה ויסות חושי. היא במצוקה ואת בתור אמא שלה צריכה לדבר בשמה. אפילו אם נגיד מישהו מושיט ידיים לכיוון שלה את מתערבת ופונה לבת שלך ושואלת אותה אם היא רוצה ללכת אל הדודה. ותלוי בתשובה שלה. ואם יגידו לך משהו את עומדת על שלך. תהיי הפה של הבת שלך

צודקתת הייתי צריכה לשמוע את זה על מנת להיות יותר חזקה,,, תודה רבה לך על העידוד ממש

לפעמים אנחנו קצת חסרי ביטחון מול אנשים שנדמה שיש להם יותר ניסיון מאיתנו ואז אנחנו שותקים. במיוחד כשזה המשפחה של בעלך ולא המשפחה שלך שיותר קשה להעיר. כל ילד הוא שונה וגם אם הדודה או חמותך גידלו 10 ילדים אף אחת מהן לא גידלה את הילדה שלך. את יודעת מה טוב לה. עוד במיוחד אם עשית הדרכת הורים וקיבלת כלים