מתייעצת איתכן🤔 אני בבית עם הילד עדיין, הוא בן חמישה חודשים ב"ה חמי וחמותי מאז שהוא בן חודש הציבו לעצמם לבוא כל יום שלישי אלינו... בעקרון הם רוצים לבוא לעזור אבל את האמת, שאין כל כך במה לעזור כבר בהתחלה בהחלט היה קשה והייתי זקוקה לזה אבל עכשיו ממש סבבה הוא גדל ויותר קל איתו... ובינינו הם גם לא באמת עוזרים, הם מביאים ארוחת צהריים אלינו ואוכלים אצלנו בבית, מלכלכים... באים ב1-2 בצהריים יוצאים מפה ב8 בערב הם משחקים המון עם הילד ולא נותנים לו לישון, מביאים אותו לעייפות יתר ועדיף שלא אגיד כלום כי הם נעלבים שאני כביכול מונעת מהם כי הם רוצים לבלות איתו... אני באמת(!) נורא מכבדת אותם ומעריכה את הרצון לבלות עם הנכד שלהם והרצון לעזור אבל הם סוג של 'מזמינים' את עצמם אליי ולרוב זה פשוט לא מתאים לי במיוחד שזה לא באמת עוזר אלא רק מכביד. אני עייפה ויש לי סידורים ולפעמים סתם בא לי פרטיות במיוחד שהבית נורא קטן ואני לא יכולה להכנס לנוח בזמן הזה אפילו כי הם מרעישים אני יודעת שזה נשמע לכן אולי צרות של עשירים וכפיות טובה, אבל ברצינות שזה לא באמת עוזר זה רק מקשה עליי עוד יותר... מה הייתן עושות? הייתן אומרות משהו? איך הייתן אומרות את זה? אמרתי לבעלי והוא אמר שהוא ממש לא רוצה לפגוע בהם...

אתמול אפילו רמזתי להם 'לא מאוחר לכם לחזור הביתה בשעה כזאת? בטח יש פקקים...עדיף שתצאו מוקדם' הם לא הבינו את הרמז... 🤣

אני הייתי מדברת איתם ואומרת להם ״אולי נקבע השבוע יום אחר? פשוט לא כל יום שלישי מסתדר לי כל כך ויש לי תכניות וסידורים, לדעתי כל שבוע בואו נקבע לנו יום שמתאים לכולנו ותבואו באהבה״. יותר מכבד מזה אין.

אבל אם בכללי לא זורם לי שזה יהיה כל שבוע? 🤔זה כזה נורא? שניפגש נגיד פעם בשבועיים?

אנחנו גם ככה מבקרים אצלם בארוחת שישי... אחת לשבועיים

אז את אומרת ״השבוע לא כל כך מסתדר לי, בואו נקבע לשבוע הבא״

זה בסדר להגיד שלא מסתדר לך השבוע באמת שזאת לא חוצפה ומכבד מאוד. תגידי להם פשוט ככה. גם אני הייתי עושה ככה במקומך ואצלי הקטע של לכבד מבוגרים ממני בכללי ובפרט מבוגרים במשפחה שלי ועוד חמי וחמותי זה כאילו ייהרג בל יעבור. וחופשי הייתי עושה ככה.

הקטע הוא שבאמת פעם אחת אמרתי להם שלא מתאים וחמותי אמרה 'אז נבוא לשעתיים שלוש ונלך' 'אנחנו לא רואים אותו השבוע אז נבוא בכל זאת' כאילו לגמרי פסלה את מה שהיה לי להגיד

את ממש לא חייבת לאף אחד דין וחשבון! עם כל הכבוד ויש כבוד

אין בעיה, אז את אומרת לה ״אני מבינה, אבל אין לי אפשרות לא מסתדר לי. איזה יום בשבוע הבא את רוצה? אני יכולה יום כזה וכזה וכזה. מה מסתדר לך?״ וזהו

מותר לך גם לא לראות את חמך וחמותך כל שבוע. זה באמת בסדר. את אישה נשואה ואמא ואישה עובדת. יש לך את התכניות והחיים שלך. גם אם בא לך סתם פזצתא על המיטה ולגרבץ מול סדרה טובה בטלוויזיה. תודה ענקית על העזרה וזה מועד להערכה רבה, אבל יש לך גם את החיים והפרטיות שלך.

צודקת לגמרי. בדיוק מה שאני חושבת ומרגישה פשוט לפעמים לא מוצאת את המילים הנכונות והדרך הנכונה להגיד את זה... תודה!

מגדירה גבולות, זה הילד שלך ואחרים ילכו לפי מה שאת מגדירה עם הילד שלך! אם הוא עייף להגיד להם שאת הולכת להשכיב אותו לישון