אני 6 ימים אחרי לידה ומרגישה מוזר.. מרגישה שפתאום קשה לי האחריות הזו שנפלה עלי. מרגישה שאני נורא דואגת לו כל הזמן, שאולי לא אוכל מספיק, שאין לי מספיק חלב עבורו, שהוא קטן מידע (הוא מאוד קטן כי נולד קצת פג) אני ממש מרגישה פתאום חסרת אונים. ותוסיפו לזה את העובדה שרבתי עכשיו עם חמותי (גרה אצלה) וזה עושה לי כל כל רע.. בקיצור- מרגישה מוזר מאוד ולא באמת מבינה שיש לי ילד לדאוג לו.. זה טבעי?

כן מאוד טבעי זה הורמונים אבל תחזקי את עצמך ותגידי לעצמך שאת אמא שלו ואת יודעת הכי טוב מה טוב בשבילו, ושאין סיבה שלא תהיה לך חבל כל עוד את מניקה אותו לפי דרישה (גם אם זה כל היום ככה זה בהתחלה)

שלא יהיה לך חלב**

תשארי חזקה גם אני הייתי נורא חרדתית אבל התעלמתי מהרעש הזה בראש

הכי טבעי יש ביבי בלוז ההורמונים צונחים בבת אחת ונורא עצובים/דואגים/כועסים. מחבקת אותך זה יעבור. להפוך לאמא זה חתיכת שינוי להסתגל אליו תני לך את הזמן

טבעי לגמרי, קשה לתפוס את גודל האחריות והשינוי. מציעה לך להשתדל לעבור בהתחלה יום יום.. מבטיחה לך שזה משתפר עם הזמן. הם גדלים ומתפתחים ויש בזה סיפוק ואושר ענקקקק והדאגות פוחתות. לא אשקר, לכל גיל הקשיים שלו, אבל את כאימא תצברי ביטחון ויהיה לך הרבה יותר קל עם הזמן. ותיעזרי כמה שאת יכולה שתוכלי לטפל ולדאוג גם לעצמך. מי שבא לך לא בטוב עם הערות וכאלה תלמדי לדפדף הלאה..