אני מתוסכלת ברמות בזמן האחרון שאני יוצאת עם הילדה בת השנה וחצי מהבית היא פשוט לא נוחה בגימבורי היא רוצה רק אותי מאמא מאמא בואי לא הולכת ומשחקת עם ילדים אחרים פעם היא הייתה לא רוצה שום דבר באה לעלות אותה על מתקן לאלאלא אני חודש תשיעי קשה לי לצאת איתה מהבית אבל מאוד משתדלת עד שהיא תכנס לגן הייתה אמורה אחרי החגים אבל הם בשביתה נהייתה ממש תלותית בי וזה מבאס כי החברות של אני הןלכת איתן שמות תילדים והם לא מתייחסים אליהם בכלל מעבר לזה שלרקחתי לה משהו מהיד שלקחה מחנות והתחילה להשתטח לי עד לאמה שהייתי צריכה ממש לצעוק עלייה כן ישלי מצפון מצד שני היא הוציאה אןתי מהכלים מה אתן חושבות על לצעוק עליהם בגיל כזה

כל מה שאת מתארת קורה אצלי בבית, כן כן בבית הקטן שלי תלותי בי ברמה שאין לתאר, כל דבר שאני עושה אם אני לא במטר רבוע שלו הוא מחפש אותי וכל היום מאמי מאמי.. לא יכולה להכנס לשירותים להתקלח ואפילו לזרוק זבל או לתלות כביסה בחצר של הבית, תמיד אבל תמיד הוא מחפש אותי, מבחינתו אמא חייבת להיות באותו חדר/חלל רבוע שהוא נמצא בו, צריך לקאות אותי קרובה אליו. תמיד היתה תקופה שהייתי מתוסכלת מיזה ממש עד שאספתי את עצמי והחלטתי להתעלם מהסיטואציה וכל פעם שזה קורה פשוט לומר לו בצורה יפה וברורה אמא בשירותים/ מתקלחת/תולה כביסה/יוצאת לזרוק זבל תמשיך לשחק במשחק היפה שלך וממשיכה בענייני.. בתחילה הוא המשיך לחפש אותי אבל כשחזרתי שוב ושוב על מה שאני עושה ומורה לו להמשיך לשחק במשחק ששיחק בו אז אחרי כמה פעמים כאלו הוא פחות מחפש אותי וגם כשמחפש וקורא לי כשרואה ושומע את תגובתי זה מרגיע אותי והוא מרפה וחוזר לשחק במשחקים שלו אצלי זה עובד, אולי תנסי גם את הלוואי ותצליחי 🙏