ילדתי לפני חודש.. יצא שבתקופת החגים הייתי עם המשפחה והיה לי המון עזרה עם התינוק... עכשיו כולם חזרו לעבודה ואני לבד איתו, מתוסכלת מאוד, מרגישה שאין לי יום ולילה, הכל התערבב... (הנקה מלאה ככה שרק אני קמה בלילה) אין לי סדר, כל היום בפיג'מה,אין לי זמן לעצמי, לבית לסדר קצת, לא יכולה לצאת עם חברות כי אני איתו וקר בחוץ.. בעלי עובד.. כשנמצא משתדל לעזור אבל זה לא מספיק.. בקיצור, בוכה ועצובה.. ועוד משו..כולן מתארות איזה חיבור מטורף לתינוק ואהבה נוטפת ברגע שרואים אותו.. אני ממש לא מרגישה ככה.. ברור שאני מטפלת בו הכי טוב שאפשר אבל לא מרגישה בעננים.. קשה לי.

זה בסדר. יש הרבה יותר נשים ממה שאת חושבת שלא קורה החיבור הזה שכולם מדברים. אני חודשיים, שלוש אפילו הייצי רק המטפלת של הילדה שלי. אבל רק שתדעי לך שזה טוב שאת עכשיו צריכה להסתדר לבד. ככה מתחברים יותר מהר וגם את בונה שגרה הרבה יותר מהר. עזרה זה נחמד אבל זה מרחיק קצת מהחיים האמיתיים שאת בסוף צריכה להסתדר לבד. גם תזכרי שהקושי זה רק בהתחלה, שלושה חודשים, אחר כך יותר נחמד.

אני בדיוק כמוך . עם הילד לבד אין לי זמן לכלווום! אין מה לעשות צריך שהבעל ילך לעבודה ובסופו של דבר יפרנס את הבית ואת הילד ובגיל שלושה חודשים הוא כבר יתחיל לישון לך לילות שלמים בעזרת ה׳ עכשיו הם לא מבדילים בין היום ללילה . הכול יהיה בסדר בסוף קצת סבלנות . בהצלחה ❣️

מאמי צאי עם התינוק. אני ילדתי בינואר כשבאמת קר (עכשיו חם לא יודעת למה את אומרת שקר) ויצאתי!! הלבשתי אותן טוב ויצאתי לסיבוב, לחוגי התפתחות, לחברות למשפחה. כל מה שיכולתי לעשות לעצמי טוב יותר. כמובן שזה היה באיזון ובהקשבה לצרכים שלו, אבל טת גם מאוד חשובה! תעשי לך סדר יום ותראי שזה משתפר גם

ואו ככ מבינה לליבך ...באותו המצב שלך רק הזמן יעשה את שלו