היי, התחתנתי לפני בערך שבעה חודשים וב״ה אני בהריון מתקדם בתחילת חודש שביעי. לפני הנישואין הייתי גרה באזור הדרום וכיום גרה באזור השרון. המרחק מהמשפחה מאוד מקשה עליי ולא מחוברת לעיר החדשה שבה אני גרה... מתגעגעת למשפחה, לחברות, לעיר שלי שכול כך אוהבת. כמובן אני ובעלי נוסעים להורים שלי כמעט פעם בחודש לשישי שבת. אבל תמיד אחרי שאנחנו חוזרים לבית מאוד קשה לי כי כול כך נהנתי( שמחה להיות יחד עם בעלי ובבית אבל השינוי והמרחק מקשה עליי). בעלי לא מוכן לעבור לדרום מכמה סיבות: 1.בעיר בו הוא חי יש את הבית כנסת שמתפלל שם 2. מקום עבודה שמאוד מרוצה מימנה ( ב״ה משכורת טובה) 3. שיעורי התורה 4. העשייה והרצון שלו לקדש את העיר ולבנות בית מדרש מה שחסר בעיר . הטיעונים שאומר לי אכן משכנעים אבל לא משכנעים את הלב והתחושות הקשות שאני חווה. אני יכולה לשבת בבית ולהיות עצובה מהמרחק ושעזבתי את המשפחה והחיים שהיו לי אז.. אני יודעת שיש לי הורמונים והכול אבל עדיין חושבת שגם אחרי ההריון בייחוד אחרי הלידה וילדה ראשונה יהיה לי סופר קשה בטירוף. המרחק גורם להמון בעיות בשלום הבית שמחת החיים שלי פחתה מהרגיל ... כל המשפחה נמצאת קרובה ומאוחדת ורק אני רחוקה... אני באמת לא יודעת מה לעשות לא רוצה לחוות את התחושה הזו אבל זה מעבר ליכולות שלי. בכל פעם מנסה להתעודד אבל לא תמיד מצליח לי קמה ונופלת ( זה חלק מהחיים אבל קשה לי).. והכי קשה זה שאין לי חברה בכלל אני רוב היום לבד אחרי העבודה כי כשבעלי חוזר הוא אוכל עוזר במטלות הבית ואז יוצא לשיעור תורה אשמח לעזרה ולעצות מיכן.

מבינה אותך. מכירה את זה מקרוב חח הבדידות הורגת כשאין סביבה שאת מכירה לידך.. ועם כמה שהבעל מושלם עוזר תומך עדיין חסר חברה או משפחה... אבל שתדעי שבתכלס הולכים לגור גם לפי מקור הפרנסה ואם יש לו הכנסה טובה והור מתפלל שם זה חשוב מאוד.. תדברו על זה אולי תבקרי יותר את המשפחה בדרום מאחת לחודש אז זה יקל עליך .. שמעי הוא הבית שלך התחתנת והשלום בית חשוב מהכל.. לדבר על הכל ואם ממש גרוע לך נפשית אז תחשבו על אופציה למעבר קרוב יותר למשםחה שלך למרות שאומרים לפי התורה שנה ראשונה במיוחד לא לגור לא ליד החמה ולא ליד האמא חח באמצע כזה חח..

תנסי לעשות דברים למען עצמך, אחרי הלידה לטייל עם העגלה בחוץ, לראות סדרות טובות . את נשמעת מקסימה ממש אין סיבה שלא יתחברו אלייך, שמכניסים לגנים מתחברים יותר , גם אני באזור חדש וקשה לי אבל לאט לאט יהיה בסדר

מבינה אותך כל כך,זה באמת לא קל. אבל אתם נשואים בקושי שנה... לוקח זמן להתחבר למקום ולמצוא חברות ואנשים. אין סיבה שלא תמצאי. מהצורה שרשמת את הדברים את נשמעת בחורה חכמה ומחושבת ולדעתי את צריכה לתת עוד צ'אנס למקום. דווקא אחרי שהתינוקת תיוולד בעזרת השם יהיה לך קל יותר להכיר אנשים מהגינה בשבתות ומהגן שלה. זה יגיע בסוף.

וואי יקרה אני כ"כ מכירה את התחושה! מזדהה איתך המון. תנסי אולי למצוא מקום שבו את יכולה להכיר חברה, אולי יש קהילה של נשים באיזור וכמו שיש לו שיעורי תורה אולי יש גם לנשים וכו' איפה את גרה?

תגידי תושה שזה מה שבעלך עושה שהוא עובד עוזר בבית ויוצא לשיעור תורה ולא עושה דברים אחריים כי יש גברים עלאיסטר שגם עם ימותו לא ישתנן זה האופייי של הבנאדם.

תודה

מאיזה עיר את ניסית אולח להכיר חברה חדשה באזור החדש? מבינה אותך נשמע מאוד מבאס .. אבל אולי תנסו להתגבר ולמצוא את העמק השווה

הייתי בסרט הזה תאמיני לי,לעבור למקום שאת לא מכירה כלום ושום דבר,קניון לא היה פה(ראש העין)וגם היום אין חחח. הלכתי לשעורי תורה, מצאתי עבודה,יצאתי לסידורים וככה לאט לאט התחלתי להכיר פה. ברגע שתבני את הקן שלך זה ישתנה. היום אם תשאלי אותי לא חוזרת לעיר הולדתי.

אני כרגע גרה בכפר סבא. הכרתי את אשתו של חבר של בעלי עדיין מרגישה את הלבד..

לדעתי שום דבר לא שווה בעיות בשלום בית. תנסי לתת לזה קצת זמן ולנסות להיפתח, אם תראי שלא הולך תשקלו זאת שוב למרות שכדאי שתקחי בחשבון שקשה ממש למצוא עבודות בדרום,ובלי קשר לדעתי הכי טוב זה להיות בקשר עם רב שמקובל על שניכם ולהתייעץ איתו בעניינים האלה

מבינה אותך כל כך ועם זאת עדיין חושבת שבמקום שבעלך יטפח את שיעורי התורה ובית המדרש שרוצה להקים שיטפח את שמחת החיים שלך, אישה ואמא שמחה כל הבית שמח ואין לזה שום מחיר שבעולם, תנסו אולי להגיע להורים שלך כל שישי לסירוגין ואפשר גם בהחלט לעדכן שאחרי הלידה את תהיי אצל אמא שלך לכמה זמן לעזרה עם הבייבי

אני אמנם גרה פסיעה מאמא (התעקשתי על זה לפני החתונה כי ידעתי שלא אשרוד בלעדיי המשפחה) אבל עדיין אחרי הלידה אני הולכת אליה אי"ה שבועיים לפחות!! תאמרי לו שאת אחרי הלידה אצל אמא. הכי תקין בעולם. גם תחווי את המשפחה יותר וזה עוד עם הבייבי הראשוןןן זה כל כך חשוב . ככה נהוג אצלינו ... אחרי הלידה הולכים לאמא . היא עוזרת מלמדת ודואגת לך.. זה לא פשוט בלשון המעטה להיות לבד אחרי לידה מי יתן לך לנוח? הכל יהיה עלייך..

אולי שיוריד את השיעורים בערב כדי להיות איתך? אפילו חלקית...