גם אני אחרי !! כותבת אחרי התאוששות קלה. זה סיפור הלידה שלי קצת ארוך אבל כדי לקרוא זה התחיל ככה אני רגילה כבר מתחילת ההריון ממש שבועות מתקדמים להרגיש תנועות ככל שהזמן עבר התנועות רק המשיכו והמשיכו ממש חשבתי שיש לי פסיכופט בבטן שרוקד 24/7 ועם היו עוד ימים בשבוע היה גם בהם רוקד .יום לפני שבוע 38 לא הרגשתי אותו כמו בדרך כלל וזה היה לי ממש מוזר כך גם יום למחרת בעלי חזר הביתה בערב מהעבודה והתייעצתי איתו מה לעשות כי לא בא לי לעלות למיון עם זה לא כדי ללדת ולא רוצה ללכת סתם .אמרתי לבעלי שאני כן הרגשתי קצת בבוקר בערב אבל לא יותר מידי הוא אמר לי שעם הרגשתי אז אין מה לרוץ אבל עם גם מחר אני פחות ירגיש נעלה למיון אמרתי לו סבבה יום למחרת הרגשתי אותו כרגיל אחרי שיומיים שיגע אותי אז אמרתי מצויין אמרתי לבעלי ואז אמרתי לו שמחר יש לנו הערכת משקל אז אצל הרופא אני ישאל לגבי מה שחוויתי ושיבדוק ליתר ביטחון בעלי אמר לי סבבה ומשם העיניים נהיו קשוחים הגעתי לקופת חולים לא ראו תנועות באולטראסאונד איזה 40 דק היא שלחה אותי לאכול משו מתוק ולחזור שוב איזה 40 דק מחפשים אותו זז לא זז אבל כן יש דופק מפה לשם שלחה אותי לעשות מוניטור במוניטור הראו צירים דיי סדירים אבל לא הרגשתי אותם בכלל .הרופא שלך למיון נסענו למיון בשישי בצהריים הגענו גם שם עשו לי מוניטור ובדקנו וגם שם לא ראו תנועות אבל כן יש דופק נכנסתי ללחץ לא ידעתי מה קורה עם הילד שלי בעלי התחיל להשתגע אמרו לי משאירים אותי לזירוז ומשם לחדר לידה כל הזמן הזה אני בלחץ השעה כבר חמש בצהריים מפחדת שאין לי ילד חושבת על מיליון דברים לא טובים . בשעה רק 8 בערב הכניסו לי בלון לזירוז הייתי בלי פתיחה בכלל אחרי שלוש שעות ירד הבלון והייתי עם פתיחה 3 העלו לחדר לידה הגענו לחדר לידה רק ב 3 וחצי לפנות בוקר שם נתנו לי פיטוצין ואפידורל שעשה לי רע חבל על הזמן נכנסתי לחרדות מטורפות מפה לשם עובר שעה שעתיים שלוש לא מתקדם הלידה לשום מקום עד השעה 4 בצהריים ששם סוף סוף הייתה לי פתיחה של כמעט חמש התחלתי לבכות כי כבר לא היה לי כוח רציתי שיוצאו לי כבר את הילד כי אני לא מרגישה אותו בעלי תומך בי מחזזק אותי מנסה להראות שהוא לא בלחץ ואז הגיע המיילד בשעה 4 בצהריים סוף סוף ובדק אותי אני בפתיחה חמש וחצי משם לפה העיניים התחילו לזוז יותר מהר הוא אומר לי עד השעה שמונה את אמא השעה הייתה חמש אמרתי מה עוד שלוש שעות מפה לשם ב17:55 יצא לאוויר העולם הנסיך שלי במשקל 3.100 איך שהוא בכה לא הפסקתי לבכות מאושר כשהבן שלי יצא החבל של הטבור היה לו מסביב לצוואר ואפילו המיילד אמר שיש ספק אין ספק וכל אמא מרגישה את הילד שלה עוד לפני הלידה . זו הייתה לידה קשה 36 שעות שלא אכלתי לא שתיתי אבל מוכנה לעשות את זה שוב כדי להוציא לעולם את הנסיך שלי ילדתי בשבוע 38+3 לא הייתה לי לא ירידת מים ולא צירים שהרגשתי הלידה עברה בלי תפרים אבל כאבים נוראיים מאחורה מקדימה הגוף חלש ממש .מלא חוסר שעות שינה . בתכלס צירים זה בהחלט כאבי מחזור למי שרוצה לדעת ובהחלט שיש ציר ציר את תדעי ותרגישי כל עוד את יכולה לסחוב בבית צירים תעשי זאת כי הלידה עצמה יכולה להיות תוך כמה דק' בודדות בלבד לקראת הלידה הצירים כואבים בטרוף ומסתבר שהייתי עם צירים שבועיים לפני בלי להרגיש ילדתי בוולפסון מחלקה מדהימה צוות מדהים עם יש ספק אין ספק מודה לאל על כל מה שעברתי כדי לזכות בילד שלי מוכנה לעבור את זה שוב ❤️

ואוו סיפור מרגש איזה כייף שנגמר בטוב ברוך ה שיהיה המון מזל טוב❤

איזה מרגש ! ברוך השם שהכל נגמר בצורה טובה וגם את וגם הילד בריאים ושלמים! שתגדלו אותו רק בנחת , המון מזל טוב

אלופה! שתגדלו אותו בבריאות והמון נחת🎊

איזה יופי. ב"ה! שמחה על הסוף הטוב מאחלת לך שבלידה הבאה יהיה לך הכי קל שיכול להיות! כמה זמן את אחרי לידה? אני 3 חודשים ולא מסוגלת לחשוב על לעבור את זה שוב עם כל הרצון לעוד ילד. הכאב... הפחד... ועברתי לידה פחות מלחיצה משלך. (קשוח 12 שעות מהציר הראשון בלי אפדורל עם תפרים וחיתוך של החיים...) זה יחלוף? זה נורמאלי?