בנות אני מוצאת את עצמי עצבנית כל הזמן כי אני לא אוהבת את בעלי לא נמשכת אליו מבואסת מאיך שהוא נראה ואיך שהוא מתנהג שגם עם אני אנסה להכריח את עצמי להיות איתו לא אוכל כי אני לא נמשכת אליו כל היום אנחנו רבים והילדים סובלים אני רואה כמה שלא טוב להם לשמוע אותנו מקללים ורבים אבל זה בלתי נמנע לא יודעת מה מונע ממני להתגרש יש לנו חלד בן שלוש חודשים וחבל לי שגם הוא יגדל לתוך החרא הזה כמו הגדולים כי אנחנו ככה המון זמן בבקשה תנו לי זריקת עידוד תנו לי אור בקצה המנהרה שאוכל להסתדר עם שלוש ילדים ותינוק פיץ😥😥😥 אין לי אף אחד לדבר איתו

היי יקירה לדעתי תדברו בנכם בלי שהילדים ישמעו אולי יהיה שינוי זה לא קל לתגרש צריך גם לראות את הילדים

ואי מזכיר לי את בת דודה שלי בול אותו סיפור.. הם פשוט למדו לחיות עם זה והאמת, לא יודעת מה להגיד כי לבוא ולזרוק את המילה גירושים בטח זה מה שכמה פה יגידו לך אבל אני לא בעד הזו לדבר בינכם וגם אם מתווכחים אז לא ליד הילדים

נסו*

לחיות בריבים של החיים קללות צרחות עצבים. חוסר חשק להיות ביחד כולם. לא מדברים אחד עם השני חוץ מקללות של החיים. אני רואה אותו אני בוערת מעצבים הוא גם לא מושך אותי הוא משעמם אותי. אני גם נהית ממורמרת בגללו לא בקשר עם המשפחה שלו בכלל מרוב שאני שונאת אותם ואותו ככה לחיות? איזה חיים אל ?! לפני שהתחתנתי אני לא זוכרת את עצמי ככה זה לא אני וגם לילדים אין לי סבלנות בגללו והם בוכים המון ששומעים אותנו רבים פששש איזה חיים?! עצובים ביותר

אולי תנסו לקחת הפסקה ולא לאט לחזור לדבר על הדברים לצאת ביחד לנסות לרענן את הקשר .. לא קל לוותר

גירושים זה אמור להיות האופציה האחרונה שאתם מדברים עליה אתם משפחה המירמור לא יעזור לך בנישואים ובטח של העמוק שאת נמצאת בו על השנאה אליו

אמרתי לו שנקל הפסקה הוא לא רוצה

אני חושבת שחיים פעם אחת ושצריך להנות מהחיים האלה, לעשות את המקסימום בשביל להנות מהדרך, לשמוח, לאהוב ושיאהבו אותנו, אם לא טוב לך - תשני. כ"כ הרבה אנשים חיים בהתפשרות, למה? כי זה הכי קל להתלונן ולהמשיך לסבול? כי אנחנו אוהבים להתלונן? למה לא לצאת מאזור הנוחות, לעשות דברים בצורה נכונה כמובן ולקבל את כל הטוב שמגיע לנו... לדעתי לא לך, לא לבעלך ובטח שלילדים לא מגיע לחיות בחוסר אהבה, בריבים ובבאסה...

אני לא שולטת בזה זה יוצא לי לבד. אני בעמוק עליו אני פשוט רואה אותו אני מרגישה שנאה מוות

צודקת דנה.. קשה אבל אפשרי חייב להתפשר ושכל אחד יקח על עצמו שינוי בעצמו שיכול להועיל לצד השני

ברור שאפשר להתפשר בשביל השני, אבל אם אין אהבה אז למה? אני מתפשרת מלא בשביל בעלי וגם הוא בשבילי, אבל יש סיבה להתפשר... אם הוא דוחה אותה ואין מה להציל אז אין מה להתקע ולסבול, מגיע לה את הטוב ביותר, גם לילדים וגם לבעלה...

אם לא הפסקה אז מה כן

תשנו את זה תציתו את הרגש מחדש תתחילו בחיוך אחד לשני בוקר טוב משהו אבל בתור אחת שראתה גירושים מכוערים זה הדבר שהכי לא טוב לילדים זה טראומה זה יוצר בעיות עדיף שתשנו ביניכם משהו ואגב אני לא הייתי מקשיבה לבנות שאומרות להתגרש כי זה הכי קל לבוא ולשבור את הכלים זוגיות נבנת עם הזמן תתחילו מחדש מההתחלה תיזכרי מה הכי אהבת בו בהתחלה שלכם מה הוא הכי אהב בך תנסו אל תוותרי כל כך מהר הרי לא סתם התחתנת והבאת איתו ילדים תנסי להוריד את השנאה והמתח ביניכם

מבואסת מאיך שניראה ?לא ראית ליפני שהתחתנת איתו ?

איזה מין חיים אלה אם את שונאת את בעלך? ומה הילדים לומדים מזה? אני לא חושבת שצריך להיות ביחד בכל מחיר. לפעמים עדיף לראות את אמא ואבא מאושרים בנפרד מאשר נשארים בכוח ביחד ושונאים אחד את השני וממורמרים ורבים כל היום. תעשי מחשבה עם עצמך אם יש איזה סיכוי לשקם את היחסים האלה, ואם לא אז מה הטעם להישאר יחד?

בתאל ראיתי אותו לפני אבל הוא השתנה המון באופי האופילפני החתונה טשטש את מה שראיתי שזה לא היה הדבר הכי חשוב לי עכשיו הכל השתנה וואלה האופי המגעיל שלו בשילוב הכל לא הנמשכת מה אני יעשה

את 3 חודשים אחרי לידה.. תני לשניכם צ'אנס להתאפס קצת זה מאוד מטלטל וההורמונים חוגגים.. תנסו לאט לאט צאו לדייט פעם בשבוע ותשקיעו כמו בהתחלה מקווה שהניצוץ יחזור❤

קודם כל טיפול זוגי, לא יעזור? שכל אחד מכם ילך לדרכו. אין שום טעם בחיים מלאי שנאה ומרמור, לא לכם ולא לילדים, שמקבלים מזה דוגמא ממש לא טובה למערכות יחסים עתידיות והרסניות. עדיף הורים מאושרים בנפרד מהורים אומללים ביחד.

הייתה לי תקופה כזו קשה עם בעלי לא סבלתי אותו , אחת התקופות הכי קשות שעברו עליי ואת עוד עם ילדים אז אני מבינה כמה קשה לך , אני ישבתי עם בעלי דיברנו אמרתי לו שאני רוצה לנסות להציל את הקשר הזה ובאמת הוא שיתף איתי פעולה נפגגשנו הרבה בחוץ יצאנו הרבה חזרתי לאיפור הוא ידע שאני אוהבת חולצות מכופתרות אז הרבה דייטים עם חולצות מכופתרות בושם שאני אוהבת דברים ממש קטנים אבל הצילו את הקשר הזה אני עוד אין לי ילדים אז אני לא יודעת אם זה גם לך יכול לעזור אני מקווה בשבילך את כל הטוב שבעולם 🙏🏻

אני לא אוהבת אותו מה שהחזיק אותי עד היום איתו זה אח ורק הילדים אני לא מוצאת איתו עניין לא בדיבור אין לנו דברים שאנחנו אוהבים ביחד אנחנו לא מוצאים עניין אחד עם השני הצעתי לו לעזוב את הבית לשבוע שבועיים ולראות מה קורה הוא לא רוצה

למה נכנסת לעוד הריון אם זה המצב ביניכם כבר שנים?

לדעתי עדיף הורים שטוב להם וגרושים מאשר הורים שרבים כל היום לא הייתי רוצה שהקטנה שלי תשמע איך מקללים את אמא שלה או אבא שלה אם את חושבת שתסתדרו טוב יותר בתור זוג גרוש אז עדיף גם לילדים יהיה נעים יותר אבל זאת רק דעתי

את תסתדרי לבד. אם אין רצון של שני הצדדים לתקן - תתגרשו. הילדים יעדיפו הורים גרושים שפויים ולא הורים שחיים יחד כיאלו הם מינימום אויבים.

מסכימה עם חלק מהבנות כאן, לא צריך להישאר בכל מחיר.... אם אתם מקללים אחד את השני וכמו שהמשכת לספר לא רק בפוסט.. זה נורא... למה שהילדים יראו אמא ממורמרת? למה הילדים צריכים לישמוע מריבות וצרחות של ההורים? זה שריטה לכל החיים.... ואמא לא מאושרת? זה הכי נורא! זה בסוף משליך גם על הילדים.. כשלך לא טוב להם לא טוב, תחשבי עם עצמך הרבה איך את רוצה שיראה העתיד שלכם ...אני בטוחה שכרגע ממש קשה. אבל תיזכרי שהכל בר שינוי , בעזרת ה שתידעי רק אושר ושימחה בהצלחה💋💋💋

ניראלי את יודעת שגירושים זה אופציה וכמובן שתצליחי להסתדר בסוף כולם לומדים אבל חוסר אהבה זה דבר שיכול להשתנות עם עבודה עצמית (לא חייב זוגית) לא נשמע שיש לו בעיה ושהוא בעל לא טוב.. ואם אהבתם פעם אתם יכולים לחזור לאהוב ויותר צריך רצון ואתם תצליחו אני סתם אגיד שההורים שלי היו במצב מזעזע של צרחות וקללות כל היום וכל הלילה עד שהייתי בוגרת ועזבתי את הבית לא יודעת למה הם לא התגרשו וכעסתי עליהם על זה. אבל בסופו של דבר הם עשו טיפול. והיום יש להם זוגיות טובה עם המון אהבה והערכה. הם פשוט לא אותם אנשים זה מדהים אז כן, שינוי זה אפשרי גם שינוי קיצוני הכל תלוי בכם כבר בניתם בית, תלחמו עליו. לוותר תמיד אפשר המון בהצלחה ❤

ואי אני מזה מבינה אותך

אין לי אפילו עצה לתת לך מרוב שגם אני ככה

איך אתן חיות ככה בנות זה ממש עצוב וקשוח😓😓😓😓תעשו רק דברים שגורמים לכן שימחה ואושר...