אני אמא טרייה לילד בן חודש קשה לי. נפשית.. אני נשברת מהבכי שלו, קשה לי השגרה החדשה הזאת שלא משאירה הרבה מקום לעצמי, לזוגיות. ואז אני רואה תמונות בפייסבוק ואינסטגרם של משפחות מאושרות עם התינוקות שלהם, של בנות שלמדו איתי/ מהצבא, שמעלות סטורי עם הבייבי בבית קפה, בקניון, עם חברים ולמה אצלי זה לא ככה? מה אין להם גזים, הילד לא עצבני ובוכה מלא, מאיפה החשק להתלבש ולהתאפר? מי אתן האימהות שהולכות עם ניו בורן לקניון או יושבות בבית קפה עם חברות והעגלה? לא ממקום לשפוט חס וחלילה. פשוט לא מצליחה להבין איך אחרים עושים את זה ואצלי זה מרגיש כל כך קשה.😪

ילד ראשון זה תמיד קשה גם לי היה ככה בדיוק איך שאת אומרת הכל משתנה החיים מתהפכים מקצה לקצה אבל לאט לאט מתרגלים להכל ואז את תתחילי להינות מיזה ילד שני זה שונה 180 מעלות ושלישי בכלל זורמים זה טבעי תני לזמן לעשות את שלו

בדיוק אתמול ראיתי סטורי של איזו אמא כוסית ומטופחת עם שני צמודים מחייכים, ואז היא העלתה סטורי על מה שקרה כמה דק’ לפני וזה היה פשוט כאוס: שניהם צורחים את הנשמה, הבית הפוך והיא מתוסכלת. אל תסתכלי על הדשא של השכן לכולן קשה, תיהי בטוחה🍑

גם אני כל בכי הייתי מתחרפנת מתקשרת לבעלי החזרתי אותו מאירוע😂 היום אני בילד השלישי הולכת איתו לכל מקום הכל עיניין של להתרגל ולהכיר את הבייבי וגם את מפוצצת הורמונים עכשיו תרגעי הכל בסוף עובר תעזרי באמא / חמה וכל מי שיש לך

אני מכינה תצמי נפשית (כבר שנים) שברגע שאני יולדת, יש לתינוקי שלי 3 חודשים שאני רק כלי הכלה עבורו, אני פה לספק לו את כל הצרכים ב3 החודשים הראשונים לחייו, לא מצפה שיהיה קל, אבל הם צריכים את זה, כמו שאנחנו היינו צריכות את זה וברגע שהוא יבוא, אני אעשה הכל בשבילו... וכמובן שכולם מעלים תמונות יפות ושמחות, נדירות התמונות העייפות/עצובות/מוזנחות...

את פשוט צריכה להתרגל למציאות החדשה ולחשוב שזה תקופה שעוברת ותאמיני לי עוברת מהר זה לא קל אבל לאט לאט

מיתר, מצאת זמן לזוגיות?חח אני מפחדת שלא יהיה יותר זמן איכות

ברור!! זה הזמן שהם כל הזמן ישנים הייתי אצל אמא הייתי משאירה אותה ויוצאת כי פחדתי להיכנס לדיכאון הייתה לי לידה טראומתית אבל בעיקרון ילד ראשון לרוב זה ככה תהיה רגוע תשאירי את הילד ותצאי תשני אוירה ותהיה רגוע כי הם מרגישים הכל

לוקח זמן… אני התחלתי לצאת איתו בגיל שלושה שבועות, לחוגים, לקפה, למקומות… וכשהרגשתי שצריך בית היינו בבית. הכול טוב איתכם, זה כל אחד ומה שמתאים לו. לאט לאט תצאו יותר ויותר

מיתר, הוא לא ישן כמו שאומרים חחחח נרדם ל20-30 דקות בלחץ פה ושם פעם ביום נותן שינה יותר ארוכה אבל אין לדעת מתי הוא יבחר בה🤪😛

כן זה יכול להיות אבל אתם יכולים לצאת ביחד לשעה ותשאירי את הבייבי אצל אמא או מישהי שאת סומכת עליה זה ממש יעזור לך לשנות אווירה

אני רק חודשיים אחרי הלידה התאוששתי והתאפסתי אחרי לידה מאוד קשה ומלא תפרים שגמרו אותי.. נפשית ופיזית הייתי מרוסקת. הייתה לי תמיכה צמודה של המשפחה וזה מה שעזר לי לקום על הרגליים ואז שהתפרים נמסו וחזרתי ללכת כמו שצריך והפסקתי להיות סיעודית גם הנפשי שלי השתקם. ממליצה לך לא להסתכל באינסטגרם כל אחת מראה מה שטוב לה להראות אבל קקי גב וגזים אף אחת לא תראה. חופשת לידה זה לא רק קניונים (אני לא הלכתי איתו בכלל בטח לא בקורונה), עדיף שתעשי איתו סדנאות התפתחות, יש מלא תרגילים ביוטיוב לעיסוי או לגזים.. ואם יש לך עזרה כלשהי אז שישמרו עליו ותלכי לסיבוב לבד

אני אומנם בהריון ראשון אבל תמיד שמעתי מכל המסביב שאישה אחרי לידה כאובה, מדממת, פצועה, עייפה וגמורה. רואה באינסטגרם את כולן מטיילות עם תינוק בן שבועיים, כבר חזרו לגינס ועם חולצת בטן, עוברות ממסעדה למסעדה בקיצור עושות חיים ונראות הכי שמחות. הופתעתי ואמרתי אוקיי אולי היום דברים קלים יותר.. בפועל חברה שלי מהעבודה ילדה לפני חודשיים, גם היא כיכבה באינסטגרם ובסטורי, כל היום מטיילת ושמחה. שבוע שעבר ביקרתי אותה ותאמיני לי המציאות שונה לגמרי 🙄 מצלמות מה שהן רוצות לצלם הכל חרטה יצאנו לטיול ליד הים עם התינוקת שלה, לקח לה שעה רק לארגן אותה ועוד שעה להתאפר, אמרתי עזבי בואי כולה טיול ליד הים מה איפור עכשיו, כל הטיול הילדה בכתה ולא נרגעה, חברה שלי הייתה עצבנית ובקושי הלכה את השביל המסכן שהלכנו.. אבל בשניה שהילדה נרגעה היא צילמה מליון סטורח כאילו תמיד זה ככה ורוד אז ממני אליך מאמי את בסדר גמור ואפילו מעולה!!

חצי שנה הראשונה היא קשה מאמי, אחרכך את רואה וקוצרת את הפירות

אומרים תמונה אחת שווה אלף מילים..... בקיצור זה חרטה אחד גדול אולי שעה ביום זה אושר גדול כל ה23 הנותרות זה ההפך הגמור

אני אדבר איתך מניסיון - הילד שלי בן ארבעה חודשים תודה להשם! החודשיים הראשונים היו לי קשים בטירוף בקושי זמן לישון כל היום סביבו לא היה לי זמן לעצמי לא לבעלי לא לזוגיות לא כלום היתיי בלילות בוכה מרוב תסכול. אבל הרגעתי את עצמי והרמתי את עצמי אחרי חודשיים פתאום התחיל להיות קל יותר התחלתי להכיר את הילד וללמוד אותו ואז התחלתי לצאת איתו לבתי קפה קניונים והכל אני מבטיחה לך שאחרי גיל חודשיים את תרגישי הקלה אומנם לא עד הסוף אבל בגיל שלושה חודשים את תקבלי ילד חדש רגוע יותר והכי חשוב את תלמדי להכיר אותו ולדעת בכל רגע מה מציק לו ומה הוא רוצה זה בא לבד אני מבטיחה לך. אל תתייאשי, זו תקופה שאת כבר ממש מתקרבת לסיומה

.

אל תאמיני לרשתות חברתיות(ירדן הראלה דוגמא ממש טובה ללמה לא) הכל פייק שם ולא אמיתי המון נשים מרגישות כמוך ואפשר לשבת עם התינוק בבית קפה זה לא אומר שהוא לא יבכה

בעית האתרים האלו האנשים מעלים מה שהם רוצים הרגע הכי מושלם והכי יפה את השאר את לא רואה בטח יש קשיים ויש תסכול מסוים בתינוק הראשון אבל תאמיני שזה יעבור. הבן שלי ברוך השם לא סבל מגזים והיה שקט מאוד וישן לשעות ארוכות לכן כן לא היה לי בעיה לצאת ולהאפר ולעשות כל מה שאני רוצה אבל זה לא הולך לכלן ככה ולרוב רוב התינוקות סובלים ולא נוח להם