רקע: נשואים שנתיים, ילד בן שנה. אני עושה הכל כי ככה מקובל במשפחות שלנו. תגידו לי מה אפשר לעשות. יצא כיפור,אני מכינה פיצה במקביל עם השכבת תינוק. כשבעלי חוזר מהבית כנסת הפיצה כבר בתנור ועוגה על השולחן. במקביל תינוק צורח. הוא מדליק את הטלפון ומבקש חלה עם דבש, שברור שאני צריכה להוציא, לחתוך וכו'. זרקתי לו איזה משהו על זה, בסוף הוצאתי לו הכל והלכתי לתינוק. שעה עד שהוא נרדם. אני חוזרת. לא השאיר לי פיצה, לא הכין לי מים, קפה, כלום! מעליב. בקושי החזקתי את הדמעות. הלכתי להכין לעצמי אוכל. סבבה. זה קרה כבר והוא גבר אזדיברתי איתו רגוע וישירות.אמרתי לו כבר שאם למישהו היה אכפת מהצרכים הכי בסיסיים שלי יהיה לי הרבה יותר מצב רוח. בפועל יש לו תירוצים להכל וזה נרגע עד הפעם הבאה. דיי!! הכי נמאס לי!! הוא מלך בבית הזה ומה אני? שפחה?? בבית שלי עוזרת בית אכלה לשובע. יש לכן עצה?

קודם כל תראי אותך ואותו שוווים מה שאת יכולה לעשות הוא גם יכול לעשות אם את צריכה "עזרה" אל תתבישי לבקש . לא מעניין מה נהוג במשפחות שלכם זה לא תפיסה טובה . תנהלי את הבית הפרטי שלך כמו שרק את רוצה שיראה . זוגיות טובה זה שותפות לכל דבר

אם החלוקה טובה לך ואת בסדר איתה זה שלך..אבל גם את את זו שעושה עדיין זה לא סותר אכפתיות ורגישות מינימלית של להשאיר לך ולדאוג שתאכלי. חושבת שתדברי איתו על זה שוב ..לא רואה אפשרות אחרת חוץ מלדבר על זה ולהגיד מעבר למצברוח... להסביר כמה זה פוגע בך וגורם לך להרגיש שלא רואים אותך!!!

*גם אם את

אין מה נהוג אצלכם בבית, יש מה שאת מרגילה… תתחילי להרגיל אחרת עוד לא מאוחר

מה זה משנה מה מקובל במשפחות שלכם? מה שיהיה בבית שלכם זה מה שאתם (את) תקבעי ותגרמי לזה לקרות. מזה לאכול לבד ואפילו לא להשאיר לך? באיזה קטע אם הוא רוצה חלה או לא משנה מה את צריכה להביא לו. מאמי הוא לא נכה, הוא רק גבר, כמה שתתני מעצמך ותדאגי רק לו ככה הוא יוריד עול מעצמו , ישען אחורה ויהנה מזה. אתם רק שנתיים נשואים ויש לכם רק ילד 1 מה יהיה כשיהיו יותר? מציעה לך לשנות את זה בשבילך להמשך החיים וגם בשביל הילדים שלך שלא יצטרכו גם הם להמשיך את הנוהל הזה.

תדברי איתו על הדברים אין כמו לדבר ישירות ממש כמו שכתבת תספרי לו בדיוק איך זה גרם לך להרגיש ושזה ממש חוסר רגישות מיצידו ושאת מצפה שישנה את ההרגלים כי את גם בן אדם וגם לך מגיע !! את חייבת להתחיל לדבר וכמובן לא צריך לריב זה ממש מיותר אין כמו שיחה טובה ומהלב אולי זה לא בזדון וככה הוא רגיל או שככה הרגלת אותו .. תמיד אפשר לשנות ולעהוד על הדברים .. בהצלחה

דיברתי איתו על זה. כמה פעמים לא הכנתי לו אוכל,אמרתי לו סורי הילד לא נרדם לי . אין לו בעיה, אז הוא יקח לחם עם משהו. יטגן חביתה. הוא שינה הרבה מההרגלים שלו , והוא כן לפעמים יכול לסדר קצת. אבל זה מרגיש שהוא עושה את זה כדי שלא יהיה לי על מה להתלונן

בסדר גמור גם אם הוא עושה כדי שלא תתלונני העיקר שיעשה! זה מתחיל ככה ובסוף הופך להרגל

גם בעלי לא יכנס למטבח לבשל אצלנו זה מבחירה שלי בעיקר אבל אין מצב שהוא לא ישאיר לי אוכל או יציע להחליף אותי עם הילד כדי שאני אבוא לאכול ולשתות ... פשוט את צריכה לקבוע עובדה בהתחלה ולאט לאט זה יבוא טבעי