היי, לפי הכינוי אני בהריון ראשון ומאוד יקר שחיכינו לו נשואה ויש לנו בית הכל "טוב ויפה" על הנייר.. לאחרונה בגלל הקורונה עשינו מן הסכם לא כתוב שלא מתערבבים עם חברים עד הלידה בגלל שאני מפחדת מהקורונה ואפשר להפגש עם משפחות גרעיניות כי זה לא נורמאלי להתרחק מכל העולם ובעלי בן אדם מאוד חברותי אך הסכים לזה. יש לציין שהוא עובד מהבית ולאחרונה נהיה לו מאוס לא לצאת (אמרתי לו שאפשר ללכת לטייל במקומות שאין בהם אנשים ואנחנו בקושי עושים דברים יחד אז זו הזדמנות) והוא טען שלראות חברים זה מה שחסר לו והיום אחרי הרבה זמן ניסה לשכנע אותי שהוא רוצה לשבת עם חברים עדיין לא השתכנעתי ופשוט קם ואמר לי בסוף שהוא הולך, ומאז ממש חטפתי התמוטטות עצבים ולא בגלל ההורמונים אלא כי הוא ביטל את הדיעה שלי והדיעה ששנינו הסכמנו עליה, אני בכל סיטואציה מבטלת חברות ומפגשים בעיקר כי מפחדת מהקורונה והלידה שלי עוד כחודש שזה לא הרבה זמן. הוא טוען שגם אחרי הלידה בטח לא יצא הרבה ורוצה לצאת עכשיו אבל הבעיה איתו שנותנים לו אצבע ירצה את כל היד פעם פוקר פעם סרט עם חברים פעם ישיבה כל פעם משהו אחר והסיכוי להדבק הוא מאוד גבוה אז למה לעשות לי דווקא??? אני אובדת עצות, כבר אין לי כוחות להתמודד עם הסיטואציה הזאת בא לי לא לראות אותו ולא לדבר איתו אני באמת טעונה ששום דבר לא יעזור לשפר לי את המצב הזה.

הוא לא בכלא, ואת צריכה לאפשר לו לצאת גם אני מפחדת נורא מהקורונה ואני מאפשרת חופשי שיעשה חיסון שלישי וישמור על עצמו הכל בסדר השם איתך אין לך ממה להיות לחוצה!

סכימה עם שיר בנוסף למה לסגור את עצמכם בבית אתם יכולים להידבק בסופר בדרך לאוטו במעלית עם השכן כמו שיש את המשפט גבר עם ירצה לבגוד יבגוד לא משנה איך ומתי ככה גם פה יצאת לזרוק זבל נידבקת אז למה לך ליסר את עצמכם עם השם רוצה שתדבקו אתם תיבדקו בכול מצב

אני ממש מבינה אותך, גם לי ולבעלי היה משהו דומה ולקח לי המון זמן להבין שלגברים יותר קשה בלי החברה והיציאות מהשגרה. זה לא כמו אצלנו, זה באמת צורך יותר גדול. אפשר כמובן לקבוע לשבת במקום פתוח כמה חברה או לחשוב איך אפשר לתת לו (ובלי קשר גמלך) להשתחרר. הקורונה זו תקופה שמוסיפה עומס לכולם והחגין עכשיו והכל ביחד. במיוחד שאחרי הלידה באמת שיהיה יותר קשה ועמוס ולחץ והורמונים, יעשה גם לך יותר טוב שיהיה איתך מישהו משוחרר ולא מישהו שהיה סגור 9 חודשים... לא שופטת או מייעצת וממש מבינה אותך, זה פשוט הדעה שלי בנושא..

אי אפשר לשבת במקום פתוח?

גם לכם אולי יציאה למסעדה בשטח פתוח או משהו בסגנון

אני רק אחדד שהלידה ממש מתקרבת ואני לא עשיתי את זה בכוונה רעה אני באמת חוותי התקפי חרדה בתקופת הקורונה שרק ה' הבין אותי אין לי כוונה לכלוא אותו אבל הסברתי לו שזה זמני תכננו את זה לאחרונה וזה ממש לא לעוד הרבה זמן הלידה עוד חודש בערך אני היתי מאלה שקיוו שיהיה סגר כדי למנוע אי נעימויות וזה באמת מעצבן שגם כזוג אין לנו שום דבר משותף חוץ מהבית וזה מתסכל ברמות! אבל זה כבר נושא אחר אני גם הרגשתי כלואה עבודה - בית וגם לי התקופה לא קלה, וכל הקושי נובע מלנסות לשמור על ההריון

וגם כשיוולד תינוק תפחדו עליו, גם אז לא תצאו? הקורונה לא הולכת להיעלם היום וכנראה גם לא עוד חודש או חודשיים, צריך למצוא דרכים להתמודד

אחרי הלידה אני אהיה יותר רגועה כי אהיה אחרי ותהיה לנו עוד עזרה אני בטוחה שלא תהיה לי בעיה שהוא יצא עכשיו אני יותר לחוצה..

וואי זה נראה לי מבאס לכתוב לך את זה אבל אני די מבינה אותו.. אין סיכוי שבעלי היה יושב איתי כל היום בבית וגם עובד מהבית.. זה מחרפן ברמות ונראה לי לא בריא למה את כל כך מפחדת? את לא מחוסנת?

ניסית לדבר איתו שיתפשר על מקום פתוח?

הם יושבים בתוך בית לא הרבה חברים, אבל עכשיו זה בית מחר הוא ילך לסרט וי אי פי ועוד ועוד אמרתי לו שהוא חוזר שלא ישן לידי ברמה כזאת! אי אפשר לסמוך כבר על שום דבר

אז תדברי איתו שישתדל ויצא כמה שבאלו אבל שישתדל במקומות פתוחים, אם זה בית אז מרפסת או גינה וכו...

אם אגיד לו שיצא כמה שבא לו הוא יצא כל יום עדיף להגביל אבל באמת שאין לי כח אפילו להתווכח על זה אני כל כך מתוסכלת שנמאס לי ממנו ומכל הסיטואציה הזאת

בתאכלס, גם המשפחה הגרעינית שאתם כן נפגשים איתה עלולה להדביק אותכם.. בסופו של דבר אי אפשר לברוח מהקורונה… צריך להיות זהירים ולהבין שיש לשניכם אחריות כלפי הילד שבדרך אבל לבודד את עצמכם מהעולם זה לא הפתרון ואם את ממש בחרדה אז כן אחרי שהוא מבלה שישן בנפרד ממך

אני חושבת שאת קצת מגזימה אבל זה שלכם לא מכירה את התנהלות בינכם אבל בואי כאילו בן אדם ישב בבית חודשיים? זה לא בקשה הגיונית אבל זה אתם

חופש התנועה תחי ותני לו לחיות… בטוחה שהוא מבין את החשיבות ויגלה אחריות לא להתקרב יותר מידי או להפגש עם החברים שלו במקומות פתוחים

תשחררי מאמי, ההסגר הזה פוגע בכם אני בעד לשמור על עצמך אבל גם לא לבודד את עצמך מכל העולם. תצאו, זה משחרר את הנפש אל תסגרי, זה לא בריא לזוגיות שלכם

תשחררי קצת, תתני לו לצאת קצת להתאוורר לפגוש אנשים שהוא אוהב, תסמכי עליו שהוא יעשה את כל מה שהוא יכול כדי לא להידבק (ריחוק, מסכה..) אבל אל תמנעי ממנו דברים אני לא הייתי עושה את זה אף פעם

וואי תשחררי אותו מסכן... זה שהתחתנתם לא אומר שהוא צריך להיות בכלא!!! מבינה אותך ואת החששות שלך על הקורונה, אבל בואי לא צריך גם להגזים!!!!

את קצת מגזימה אפשק להגיד

אהובה אני מבינה הפחד שלך אבל גם תסתכלי מהזווית שלו אולי הוא מפחד שהמצב הזה ימשיך גם לאחר הלידה אם את חבה התקפי חרדה עכשיו אז רוב הסיכויים גם שתפחדי על התינוק שילד וזה זכותך אבל אנחנו גבר שנתיים לא יוצאים מהקורונה ורק ה' מתי יסתיים אם בכלל יסתיים המצב הזה אי אפשר להיות שנתיים אחד עם השני רק אני הייתי מתפוצצת אם בעלי לא יוצא וגם עובד בבית גם אני צריכה קצת מרחק... תשמרי על עצמך תתחסני אם את רוצה ושהוא ישמור על עצמו ותנסו לאזן המצב כי שניכם צודקים הפחד שלך לגימיטי והצורך שלו גם אל תצפי שיעמוד בהסכם הזה 9 חודשים וגם נפגשים עם משפחה גרענית שזה גם יתן אפשרות להידבק אז אותו דבר

ממי אני נזהרתי ממש חפני טיפול שהייתי צריכה לקבל לא נפגשתי עם אף אחד חוץ ממשפחה וגיסתי נדבקה בקורונה והכל התעכב לי בגלל זה.. לפעמים כמה שמתכננים זה לא יוצא כמו שרוצים לגבי זה שאת לא מרגישה שאתם יחד וכו הייתי מספרת לו

אם את כל-כך פוחדת מהקורונה (בצדק בעיניי) אז למה לא להתחסן בשלושת המנות ולהמשיך לחיות רגיל? אי אפשר לעצור את החיים היום את בהריון מחר את עם תינוק בן יומו מחרתיים עוד משהו החיים קצרים והם חייבים להמשיך! אגב משפחה גרעינית זה לא באמת מבודד אותך מהדבקה, מספיק שהאבא/האמא יחפשו לחולה מאומת וידביקו אותך. נשמע לי שהבידוד החברתי הזה יכול להיות דרך ישירה לדיכאון, שמזיק לא פחות מכך נגיף.

למה אתם לא מתחסנים??

אל תסגרו את עצמכם תצאו תהנו אחרכך אי אפשר לצאת

את מגזימה כפרה מה את רוצה לקשור אותו לבית הגזמת לגמרי קורונה קורונה צריך לחיות עם זה הוא יכול להפגש עם מסכה ולשמור טיפה ריחוק אבל זה ממש מוגזם .

הריון ראשןן את מחוסנת??

הריון ראשןן את מחוסנת???